הידבקויות ודרכי המניעה

בגיל 23 הגיעה יעל (שם בדוי) לבית החולים קפלן כשהיא סובלת מכאבי בטן עזים. בבדיקה אבחנתית מצאנו שהגורם לכאבי הבטן היא ציסטה בשחלה שגודלה כ-10 ס"מ. החלטנו להוציאה בניתוח לפרוסקופי (זעיר פולשני) שאינו כרוך בפתיחת בטן, המתבצע דרך שלושה חתכים קטנים. זו לא היתה הפעם הראשונה שיעל עוברת ניתוח להוצאת ציסטה מגופה. 

שלוש שנים קודם לכן, בהיותה בת 20, עברה יעל ניתוח להסרת ציסטה מהשחלה השנייה, בגישה זעיר פולשנית. אחרי הניתוח חזרה לשגרה ובמשך שלוש השנים שעברו לא סבלה מבעיות מיוחדות. אבל עכשיו, כבר בתחילת הניתוח ראינו שהיא סובלת מהידבקויות רבות בבטן: המעיים היו דבוקים לרחם ולשחלות, והיה צורך להפרידם. מאחר שלא ניתן היה להפריד אותם בניתוח זעיר פולשני, כפי שתכננו, נאלצנו לערוך ליעל ניתוח בפתיחת בטן מלאה.

כשפתחנו את הבטן מצאנו, כי גם החצוצרות חסומות. המשמעות היא שבהיעדר טיפול יעל היתה עתידה לסבול מבעיות פוריות והיתה מתקשה להביא ילדים לעולם. הניתוח, שהיה אמור להיות פשוט, קל ומהיר הפך למורכב ואף מסכן חיים. הכל בגלל ההידבקויות שנוצרו לאחר הניתוח הראשון שלוש שנים קודם לכן.

מהן הידבקויות?

כדי להבין מהן הידבקויות וכיצד הן נוצרות צריך להתחיל משיעור קטנטן באנטומיה: את איברי האגן, בהם: מעיים, רחם ושלפוחית שתן, עוטפת שכבה של קרום דק ששמו "פריטונאום" ובעברית קרום הצפק. תפקידו של קרום הצפק הוא להפריד בין האברים באגן ובחלל הבטן. בניתוחי בטן ואגן בפתיחת בטן מלאה, או בגישה זעיר פולשנית, הפריטונאום "נפצע" וניזוק. רקמת קרום הצפק העדינה ניזוקה מכלי הניתוח, כאשר הנזק הוא בלתי נמנע ואינו קשור למיומנות המנתח. בד"כ כשמדובר בניתוחים זעיר פולשניים, הפגיעה בקרום הצפק תהיה קטנה והיא תהיה רחבה יותר בפתיחת בטן מלאה. כתוצאה מהנזק לקרום הצפק, נוצרות הידבקויות תוך בטניות, כלומר רקמות שבאופן טבעי היו אמורות להיות מופרדות זו מזו מתחברות ומחברות בין אברים בחלל הבטן והאגן.

הידבקויות אחרי קיסרי

מספר הניתוחים הקיסריים בישראל, בדומה לעולם המערבי, נמצא במגמת עלייה. אנו עדים לכך שיותר ויותר נשים בוחרות ללדת בניתוח קיסרי. במספרים: אחת מכל אישה חמישית תלד בניתוח קיסרי. הידבקויות לאחר ניתוח קיסרי הן סיבוך נפוץ, אשר מופיע לאחר לידה ראשונה בניתוח קיסרי אצל אחת משתי נשים, לאחר 3 ניתוחים קיסרים תופענה הידבקויות אצל 76% מהנשים והמספר אף עולה ל-83% לאחר 4 לידות.

הידבקויות מופיעות גם בעקבות ניתוחים קיסריים, אבל לא רק. 70% מהמנותחות להסרת ציסטה שחלתית, כמו יעל, עשויות לסבול מהידבקויות. למעלה משני שליש מהנשים שעברו ניתוח להסרת מיומה (גידול שרירני), או לאחר טיפול התערבותי באנדומטריוזיס, או לפתיחת חצוצרות יפתחו הידבקויות. ועוד, אחת משתי נשים שעברו ניתוח לסיום הריון מחוץ לרחם.

קושי להרות - כתוצאה מההידבקויות נשים מפתחות בעיות רפואיות, בהן: חסימת חצוצרות, המתבטאות בבעיות פוריות ובקשיים להרות. מקורן של כ-20 עד 40 אחוז מבעיות הפריון בקרב נשים בהידבקויות באזור השחלות והחצוצרות. הידבקויות אלו גורמות לחסימת המעבר של הביצית המופרית מהחצוצרות לרחם, ומונעות מהזרע להגיע לביצית ולהפרותה.

חסימת מעיים – טיפלנו בנשים שהגיעו עם כאבי בטן עזים. בבדיקה התברר, כי הן סובלות מחסימת מעיים שמקורה בהידבקויות, חלקן נזקקו לסטומה (שקית חיצונית לניקוז צואה) בעקבות נזק בלתי הפיך שנגרם למעיים.

כאבי אגן כרוניים המפריעים לפעילויות ולשגרת היום יום. אלו מופיעים משום שההידבקויות "קושרות" את האיברים ומגבילות את תנועתם. במחקר שנערך בברזיל בשנת 2002 נמצא, כי נשים שילדו בלידה קיסרית סבלו יותר מכאבי אגן כרוניים בגלל הידבקויות. כאבים יכולים להופיע גם בזמן ביוץ ובעת קיום יחסי מין.

נשים רבות נאלצות לעבור ניתוחי בטן חוזרים במטרה להפריד הידבקויות. במקרים מסוימים ניתוחים אלה כרוכים בסיכון חיים משום החשש לנזק לאיברים פנימיים כמו מעי ושלפוחית שתן בזמן הניתוח, תוך כדי המאמץ להפריד בין האיברים.

חשוב לציין, כי על אף שבין 60% ל-80% מניתוחי הבטן מסתיימים בהיווצרות הידבקויות, ישנן נשים שלא תפתחנה הידבקויות. עם זאת, ניתוחים חוזרים, מגבירים הסיכון להידבקויות, ואלו יופיעו, כמעט, במידה שווה בניתוח זעיר פולשני, בהם הנזק לפריטונאום קטן יחסית, ובוודאי בניתוחים הכרוכים בפתיחת בטן מלאה.

רשת ביטחון למניעת הידבקויות

במשך שנים התייחסו הרופאים להידבקויות כאל צרה בלתי נמנעת. גם במערכת הבריאות הנושא לא טופל לעומק, עקב הנטייה המערכתית שלא לעסוק ברפואה מונעת. אבל, בשנים האחרונות פותחו טכנולוגיות רפואיות מוכחות, שבכוחן למנוע 80% מהסיבוכים הללו ולחסוך לנשים רבות עוגמת נפש, בוודאי כשמדובר בניתוחים "משמחים" כמו ניתוחים קיסריים.

החומרים למניעת הידבקויות, בהם משתמשים הרופאים המנתחים בזמן הניתוח, יוצרים הפרדה וחיץ בין הרקמות ומאפשרים לפריטונאום להחלים, דבר הנמשך בדרך כלל כשבוע. ליתר ביטחון החומרים המגנים על האיברים הפנימיים מפני הידבקויות נותרים בגוף כחודש ומספקים רשת ביטחון נוספת לצורכי החלמה מלאה.

מערכת הבריאות משקיעה כיום פחות משאבים ברפואה מונעת ואינה מביאה בחשבון את העלויות הניכרות הכרוכות בטיפולים ובהתערבויות, שיידרשו לצורכי טיפול בהידבקויות, בהם: ניתוחים חוזרים, ימי אשפוז ועוד. בוודאי שלא נלקח בחשבון הטורח הטרדה, עוגמת הנפש והסכנה לבריאותן של הנשים.

מחוץ לסל

חומרים למניעת הידבקויות אינם כלולים בסל שירותי הבריאות. ניתן לרכוש אותן באופן פרטי וחלק מקופות החולים מחזירות כ-50% ממחירם.

אני מאמין שבעתיד יותר ויותר כירורגים וגינקולוגים ישתמשו, דרך קבע, בחומרים למניעת הידבקויות, ובכך יסייעו במניעת סיבוכים עתידיים. זכותן של נשים לדעת שהידבקויות אינן צו הגורל והן ניתנות למניעה. ועד שמערכת הבריאות תסדיר שימוש קבוע בחומרים אלו, המנותחות צריכות לעמוד על זכותן ולדרוש זאת ובכך להימנע מסיבוכים רפואיים עתידיים.

כתבה נוספת בנושא:
הסיבוכים של הידבקויות