זוגיות אחרי לידה: מה קרה לה?

כותבים ומדברים רבות על השינויים המתחוללים אחרי לידת הילד הראשון: שינויים בסדר היום, שינויים במידת החופש של בני הזוג בכלל והאישה בפרט, שינויים בתחושת האחריות ההורית, שינויים במדד הלחץ האישי שנשים רבות חשות ועוד ועוד.

אין ספק כי כשתינוק מגיע, הכל משתנה. הורים מוכרחים להיות סביבו 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. אכן מחויבות עצומה!

במקומות רבים בארצות הברית הבינו את הצורך העצום של ההורים הצעירים לקבל תמיכה ואכן קיימות תוכניות תמיכה רבות ששמות להן למטרה לתחזק ולתמוך בהורים אלו: ללמד וללמוד יותר אודות השינויים שזוגות אלה עוברים כשהם הופכים להיות גם הורים, ולגלות דברים שיעזרו להם לעשות את המעבר הזה ביתר קלות ובהצלחה.

בתוכנית זו עוסקים במתח שנוצר סביב המעבר להורות ומעבירים מסר, שזה נורמאלי לחלוטין, שומרים את האבות מעורבים בדאגה לתינוק, תומכים בהורות המשותפת ומשפרים את איכות הקשר עולל-הורים ומלמדים את שלבי ההתפתחות של הילדות הקודמת.

אנשים אומרים ומספרים, כי הם עושים כל כך הרבה דברים כדי להכין עצמם לקראת הולדתו של הילד הראשון: קוראים הרבה ספרים, לוקחים שיעורים לאמהות, שוכרים סרטים בנושא, מדברים עם הורים אחרים.

פחות סיפוק

אכן לידה היא אחת החוויות המשמחות ביותר בחיי הזוג, ובד ובד עם החוויה המשמחת הזו היא אחד האירועים המאתגרים ביותר את הנישואין: זה לא מפתיע ששני-שלישים מהזוגות מדווחים על ירידה בשביעות הרצון מהנישואין אחרי הלידה, כולל סקס בתדירות נמוכה מאוד, סקס פחות מספק, יותר קונפליקטים וריחוק רגשי גדול יותר.

זוגות רבים מדווחים, כי חייהם לפני הולדת הילד הראשון היו המספקים והנעימים ביותר של שנות הבגרות שלהם, ולמרות שהם שמחים ואוהבים את ילדיהם, אין ספק כי הילדים מהווים כוח פוטנציאלי מכשיל לנישואים מאושרים.

יש סיבות רבות לסכסוכים אחרי שהתינוק מגיע הביתה: לילות חסרי שינה, איבוד החופש האישי, חוסר בזמן ובדיקה של חלוקת הנטל באופן שווה: כמה פעמים מי מבני הזוג רחץ כלים/תלה כביסה וכו'.

אנשי מקצוע טיפוליים החלו לבדוק את הנושא הכאוב ביותר והכי פחות מדובר והכי נפגע: חיי המין של בני הזוג.

העובדה שהורים טריים רבים מרגישים כנלחמים זה בזה במקום להתחבר יותר, מתדלקת את ה"בום" בספרי עצות לעניין זה. הספרים טוענים, שהורים חדשים שתופסים את עניין הסקס כאקסטרה בחייהם, עושים טעות בהתייחסותם זו. שיקום חיי המין והקשר האינטימי יעזרו לפתור עניינים אחרים, שעולים כאשר תינוק מגיע. סקס, אפילו קוויקי, הוא קריטי, וחשוב ביותר לקבוע דייט לעניין. נגמרה הספונטאניות.

כמובן שהמפתח לכול הוא קיום תקשורת בין בני הזוג.

לנסות לתקן

ההורות המודרנית היא יותר מסוכנת אולם יש תשוקה גדולה יותר של אנשים לנסות לתקן את קשריהם העייפים. נראה שיותר ויותר הורים רוצים לדבר באופן גלוי על הלחץ שהם מתמודדים איתו אחרי הולדת הילד הראשון.

לנשים ולגברים יש תמונות שונות על הבעיות ביחסיהם. נשים במיוחד מצפות שהפרטנרים שלהם ייקחו חלק שווה בנטל. התלונה העיקרית היא – אכזבה. נשים מרגישות בלתי מוערכות ומרירות על כך שבעליהן לא עוזרים יותר בהשגחה וטיפול בילד במטלות השונות.

גברים רוצים שנשותיהם ימסדו מחדש את הסקס-אפיל שלהן לפני הלידה. גברים מוכנים יותר בקלות לקחת בייביסיטר, ללכת לסרט, להשאיר את התינוק ללילה אצל ההורים.  נשים מתלוננות כי "הוא רוצה סקס" וכי הן נותנות ונותנות ונותנות אולם "מבחינה פיזית אינני יכולה לתת יותר".

גלית (שם בדוי) בת 34 אמרה, כי היא פינטזה שתוכל לבעוט בבעלה הנוחר מהמיטה, בחודשים הראשונים אחרי הולדת בנם. הם רבו הרבה, וחיי המין שלהם התמעטו עד אפס. "הרגשתי שאין לי כלום לתת לו, ושאני לא רוצה לתת לו. הוא לא העריך את מה שאני עשיתי".

מה שצריך לעשות הוא להגדיר מחדש את הרומנטיקה ביניכם. אין ספק שלגבר תהיה הצלחה רומנטית יותר גדולה אצל אשתו אם יכין ארוחת ערב, או ירחץ את הילדים במקום להתחכך בגוף אשתו מאחור בעודה רוחצת כלים/מכינה ארוחת ערב וכו'.

עבור זוגות רבים הניידות מסטאטוס אבא ואימא לסטאטוס של בעל ואישה יותר קל לדיבור מאשר לביצוע.

בלי התינוק

אורית (שם בדוי) בת 29 אומרת: "בעלי הוא חבר שלי והאדם שעוזר לי לטפל בבן שלנו, אבל כשאנחנו עם הילד ביחד, קשה לי לחשוב עליו באופן רומנטי. המחשבות הן יותר בכיוון של 'אני רוצה שהוא ישמור על הילד בשעות הבאות'. כשזה רק אנחנו, בלי התינוק, הוא הפרטנר שלי שוב, ואני מבינה שאני מתגעגעת אליו."

אנתרופולוגית בשם הלן פישר מאוניברסיטת רוטגרס, שבדקה את המוליכות החשמלית במח בזמן אהבה רומנטית אומרת, שמיליוני שנים של הסתגלות אבולוציונית מסבירות את הפיצול באינטרסים המיניים אצל הגבר והאישה לאחר שילדים נולדים.

כשאישה מטפלת ואוחזת בתינוקה, היא מפרישה את הורמון אוקסיטוצין ברמות גבוהות, שמוביל לרגשות חזקים של התקשרות. במקביל רמות הטסטוסטרון, המיוחסות לחשק מיני (גם אצל נשים), צונחות. דר' הלן פישר אומרת, כי האימא לא רק שהיא עייפה יתר על המידה ומחפשת תירוצים, היא ממש מסוממת (מהאוקסיטוצין).

מנקודת הראות של התיאוריה של האבולוציה של דארווין, אם האימא לא שם, כדי לדאוג לתינוקה, הוא ייטרף ע"י האריה. שני ההורים נלחמים במנגנון אבולוציוני, אשר מתפתח כדי לחזק את הקשר אימא/פעוט, לא את הקשר המיני.

היא טוענת, כי גברים ונשים יכולים להילחם בתגובה הכימית עם יותר כימיקלים: כל גירוי מיני מעלה את הדופאמין, המקושר עם אהבה רומנטית ומעורר הורמונים אחרים שגורמים להרגיש טוב. דר' פישר מפרשת וממליצה, כי זוגות יכולים לעשות סקס גם כשאינם מרגישים חשק לכך. היא מציעה לחשוב על סקס כעל תרגול: זה בריא ואם אינך מרגיש חשק לפני המעשה, זה מייצר רגשות טובים אחרי המעשה. היא מדגישה שהורמונים חיוביים משתחררים בין אם הסקס אורך כמה דקות ובין אם הוא ארוך.

חלק מהבעייתיות היא שלנשים ולגברים יש ציפיות שונות מסקס.

דר' ג'ון גוטמן מאוניברסיטת וושינגטון אומר, אחרי מחקר בן 13 שנים, שגברים בממוצע רוצים לעשות סקס 4 פעמים בשבוע, בעוד שנשים רוצות זאת רק פעם אחת בשבוע. יש נשים שאומרות, כי זה לא שאינן רוצות סקס, אלא שזה פשוט קשה למצוא לכך את הרגע המושלם.

הוא הציע סדנא להורים צעירים אולם בסדנא זו הוא לא מתמקד על הקשיים והשינויים כתוצאה מהולדת תינוק : הוא מתמקד בנישואין, בזוגיות המשתנה ובמיומנויות הקשר של בני הזוג.

מתוך האמור לעיל חשוב לשמור על תקשורת קונסטרוקטיבית, לשמר את החלקים הרומנטיים ביניכם, להעניק חום, חיבה והתעניינות אחד בשני, תוך תכנון ופינוי זמן לזוגיות וכן, גם לקיים יחסי מין.