בציר השני עמית היה בחוץ

מאת: ג'וי
צילום אילוסטרציה: אניטה פטרסון

בדיוק כשסיימתי את השבוע ה-39 להריון, הגיע יום ראשון ואיתו ציפייה ליום חמישי, אז יגיע חג שבועות ואוכל ללדת בידיעה שכולם יהיו בחופש כולל בעלי, ונעבור יחד שבוע עמוס עבודה בעסק שלנו. בשעה 6:00 לפתע היגיעו כאבים עזים ומשתקים. כאבים של צירים. לאחר הוראה של גיא בעלי, התקשרנו להורים שייקחו אותי לבית החולים.

בעוד הם מתלבטים אם להגיע או לא, הכאבים מתגברים ובתי בת השנה וחצי תוהה פשר ההתנהגות הלא ברורה שלי. בשעה 6:40 הורי מופיעים בפתח הבית. בו ברגע, מתחילות הקאות, בריחת שתן, איבוד שליטה גופני מוחלט. במהרה אמרתי לבעלי שיעזוב הכל וייסע לבית החולים לאחר שישים את שלי במעון.

הגענו לבית החולים באוטו ואח"כ בכסא גלגלים למחלקת יולדות. שם, מיד התחננתי לאפידורל. אולם, הרופא קבע כי הגעתי עם "פתיחה" של 9 ואי אפשר לתת אפידורל. תוך שניות מצאתי עצמי בחדר לידה, עם אותה מילדת של הלידה הקודמת, שרון, שאומרת שיש ציר וצריך לנצל אותו. בציר השני, עמית נתן היה בחוץ.

השעה היתה 8:08. אז בעלי, גיא, הופיע בדלת עם חיוך רחב ומלא נשיקות.