סיפור הלידה של נועה

סיפור הלידה של נועה ילדה מתוקה שלי, האמת היא שסיפור הלידה שלך התחיל לפני כמעט שנתיים. חלמנו אותך, רצינו כ"כ עברנו טיפולי הפריה שלא הצליחו, החלטנו לקחת פסק זמן, לנוח.

ואז בדיוק אז כשבילינו בנופש בצפון עם ההכנות להפריות הבאות גילינו שאת שם, בתוכי נובטת צומחת. אין מילים לתאר את האושר. תאריך הלידה המשוער היה 16/07/2006 יום לפני יום ההולדת של אמא, הייתי כבר מאוד כבדה, זזתי בקושי כלום לא קרה שום ציר, שום סימן המוניטור הראה צירים קטנים-צירונים אך לא כאלה המבשרים תחילתה של לידה. 17/7/2006 יום ההולדת שלי, סיכמנו את ואני שכל אחת צריכה יום הולדת משלה נמתין עד מחר, כדי שלכל אחת מאיתנו יהיה היום המיוחד שלה. ואת מתוקה הקשבת לאמא המתנת בסבלנות.

התעוררתי כהרגלי ב-6:00 בבוקר לשירותים לפיפי לוחץ ביותר ופגשתי את הפקק הרירי. חזרתי למיטה לאבא שמחה ומאושרת ובישרתי לאבא שיתכן שהיום הוא היום, ומתקרב הרגע בו נפגוש אותך משאת נפשנו . אבא התרגש וכמובן שרצה שנצא מיד לבית החולים הרגעתי אותו שעדיין מוקדם שיכנעתי שיסע לעבודה ואזעיק אותו במידת הצורך. סידרתי את הבית הכנתי אותו,  שיהיה יפה ונעים לקראתך.הוצאתי את הכלב החמוד שלנו צ'ומפיל'ה לטיול .אפילו שטפתי את המטבח והרגתי ג'וק ענק בגבורה.

...הצירים לא אחרו להגיע מ-8:00 בבוקר כל 14 דק' לערך ציר חזק התקשרתי לאבא ביקשתי ממנו שיחזור , לא עבר זמן רב ואבא כבר הגיע מתרגש מאוד שאנחנו עומדים לפגוש את הנסיכה המדהימה שלנו קושקושית כך קראנו לך במהלך כל ההריון הגענו למיון יולדות הצירים התחזקו הזמן בן ציר לציר התקצר קיבלה אותנו מיילדת נחמדה אך בגלל שהיתה חדשה זמן הקבלה התארך, ואבא התחיל להיות קצר רוח. וביקש שמיילדת ותיקה תגיע לעזור .שלחו אותנו ל- U.S ושם הצירים נעשו תכופים יותר וכואבים יותר כל 7 דק' ציר,  חזרנו חזרה למיון יולדות והרופא היה עסוק עם אנשים אחרים,  ואני כבר הרגשתי שעוד רגע אלד אותך ככה בעמידה, לא ידעתי אז כמה זמן זה עוד יארך. הרופא התפנה אבא ואני נכנסנו ולמרות הכל היה לי חשש שישלחו אותנו הביתה אך הרופא בדק ואמר יקירתי יש לך פתיחה של 5 את בלידה, ושלח אותנו לחדר לידה. אבא בינתיים משכנע את אמא לקחת אפידורל אך פתאום אמא החליטה ללדת לידה טבעית להרגיש כל רגע מהלידה הזו שכ"כ יחלתי לה להנות מהצירים שכ"כ רציתי לחוות.

הגענו לחדר לידה נכנסה המיילדת דליה פשוט שליחה משמיים, מלאכית, פגשתי בה כבר במוקד וזכרתי אותה לטובה. דליה אמרה שהפתיחה כבר 9 ושאין צורך באפידורל עם פתיחה כזו כמה לחיצות ואת יוצאת. בינתיים האחים של אבא הגיעו וגם דודה רינה וסבא אהרון אבא של אמא והדודה שלך ליבי כולם היו בחוץ להמתין לאוצר היקר שלנו. רינה נכנסה פנימה לומר לאמא שלום ובהצלחה והבינה שהיא נשארת לעזור לילד אותך דליה בקעה לי את מי השפיר וראתה שעשית את צרכייך הראשונים בתוכי מלאכית קטנה שלי וכעת המים הם מקוניאלים ,  אבא ורינה החזיקו לי את הידיים דליה צועקת: תחשבי שאת בשירותים עושה קקי. אך פתאום שכחתי איך נושמים, איך עושים קקי כשיש עצירות. ושוב עם הציר הבא דליה מבקשת שאלחץ ושום דבר לא קורה, דליה הולכת מביאה שרפרף קטן ויורדת לשבת על הארץ אבא מחזיק את אמא מאחור וגם זה לא עוזר.

דליה מתיאשת ומאיימת שהיא יוצאת מהחדר וכשיהיה לי ציר נקרא לה , הצירים מתחזקים ואני לא מסוגלת יותר מתחננת לאילחוש אך לא ניתן לעשות כלום כבר בשלב זה, בינתיים מצטרפת לחדר לידה אחות של אמא דודה רג'ין שגם היא מנסה לעזור לילד אותך אך עדיין שום דבר לא קורה ובכל לחיצה רואים את הראש החמוד שלך ובתום הציר הוא חוזר פנימה מכיוון שאמא לא לוחצת מספיק חזק כבר מאוד עיפה בינתיים רינה יוצאת החוצה קוראת את תפילת חנה אני קוראת לסבתא אמא של אמא ז"ל שתעזור לי שתיתן לי כוח, מתחננת אלייך כבר שתצאי הכל מאוד כואב לי.

בינתיים רופאת הנשים מגיעה רופא הילדים ו-2 מילדות ורד ודליה ורחל שאוספת את הדם הטבורי שביקשתי לתרום, והלב מלא בהרגשה נפלאה כשאומרת שהדם הזה שנתרם יציל חיים. רינה מכריזה שסיימה לקרוא את תפילות חנה וזה הזמן ללדת אך גם זה לא עוזר ואת מסרבת לצאת כנראה שממש טוב לך שם הרופא אומר נעשה זרור אך הרופאה מידעת אותו שאמא ללא שום אילחוש ואז מחליטים על ואקום,  מסיימים לחבר את כל מה שצריך מושכים משיכה אחרונה אמא לוחצת חזק מאוד ובכוחות משותפים עוזרים לך נסיכה שלי לצאת החוצה ולהגיח לעולם האמיתי, את פשוט מהממת דומה לאבא פשוט כפילה שלו העתק מדויק,  שמו אותך עליי וכבר כלום לא כאב לי אי אפשר לתאר את התחושה אני מוצפת באהבה אין סופית התאהבות ממש , מיד לוקחים אותך לעשות סקשיין וכל מה שצריך בגלל המים המקוניאלים ואנחנו ניפגשות רק בבוקר .

ברוכה הבאה נסיכה קטנה את האור בחיינו פרי אהבתנו

 אוהבת אמא

שליחת סיפור לידה