לידה טבעית - חוויה בלתי נשכחת

עד יום חמישי הרגשתי מצוין למרות שכבר הייתי בסוף חודש תשיעי. לא היו צירים מדומים, לא היו כאבים מיוחדים, טיפה נפיחות בקרסוליים בימים חמים במיוחד וזהו. ביום חמישי אחה"צ הבטן שלי הפכה להיות קשה מאד וזה לא עבר, במצב הזה הלכתי לשיעור התעמלות לנשים בהריון ואמרתי לבנות שם שנראה לי שבמוצ"ש אני יולדת... מתאים לי במוצ"ש אמרתי, יום שישי יש לנו ארוחת ערב במסעדה ובשבת בצהריים חוגגים בת מצווה לאחיינית שלנו, לכן במוצ"ש מסתדר לנו יופי. אה, והכי חשוב, בעלי, שבדרך כלל נוסע המון, נמצא בארץ. התקשות הבטן חלפה רק בסביבות 2300 כשהלכתי לישון.

ביום שישי הכל היה כרגיל, רק בערב מאוחר הבטן שוב התקשתה אך לפרק זמן קצר ביותר. בלילה שבין שישי לשבת, הרגשתי שיש לי גזים וחשבתי שאכלתי משהו לא טוב במסעדה. קמתי 4-5 פעמים לשירותים אך ללא הועיל. שום סימן לקלקול קיבה פרט לכאב קל שבא בגלים.. דומה לגזים אמרתי לבעלי. הכאבים האלו המשיכו גם בשבת בבוקר, אבל בשבת בצהריים בחגיגת בת המצווה שכחתי מה"גזים" והרגשתי בסדר.

אחה"צ היו לי קצת כאבים בבטן התחתונה שגם חלפו מאד מהר. דיברתי עם אחותי שילדה לפני חצי שנה והיא אמרה שהצירים היו מאד כואבים ומלווים בכאבי גב, אז חשבתי שכל מה שחוויתי לא קשור לצירים. באזור 2000 בערב היו לי פתאום 3 כאבים חזקים ביותר, בגב התחתון בהפרשים של 15 דקות אחד מהשני. היה לי ברור שאלו הם צירים וכבר אמרתי לבעלי להתכונן והלכתי לשכב בסלון ולחכות לצירים, אבל אחרי השלושה היתה הפסקה וכבר לא הייתי בטוחה מה קורה. ב 2150 הגיע שוב ציר כואב והפעם הם לא הפסיקו והגיעו כל 4-7 דקות באופן לא סדיר.

התקשרתי למחלקת יולדות בשיבא ודברנו עם פ' שהיתה בדיוק בתורנות. היא הציעה, שמכיוון שלא עבר הרבה זמן מאז שהתחילו הצירים שאכנס לאמבטיה לפחות לאיזו חצי שעה. עצבנית מהכאבים נכנסתי לאמבטיה כשבעלי מתיז את זרם המים על גבי התחתון ומתזמן את הצירים שעכשיו כבר הגיעו במרווחים של 3-4 דקות. מיד כשעברה חצי שעה התלבשתי ויצאנו לדרך. מהדרך צלצלנו לפ' להודיע שאנחנו מגיעים. הגענו לבי"ח בשעה 2400, ומכיוון שנרשמנו למרכז ללידה הטבעית, כל הפרטים שלנו כבר היו במחשב והקבלה היתה מהירה.

פ' בדקה אותי ומסתבר שהגענו כבר עם פתיחה של 6 ס"מ. אחרי כ 10 דקות הגיע ד', מיילדת מהמרכז ללידה טבעי ועברנו לחדר של המרכז. (מאד שמחנו שזאת ד' כי הכרנו את ד' באחת מפגישות ההכנה ללידה.) שם מייד נכנסתי לג'קוזי כשבעלי יושב ליד ומחבק אותי ומתיז עלי מים.

לאחר כשעה נוספת ד' בדקה אותי והייתי כבר בפתיחה מלאה... פתוחה ומחוקה... ואז התחלנו עם הלחיצות... בתחילה ישבתי על הכיסא כשבעלי תומך בי מאחור ואני מושכת בחבל אח"כ עברתי למיטה ושבתי לכיסא ושבתי למיטה.. ולחצתי וכלום... ו', מיילדת נוספת הגיעה באיזה שלב, ואז למעשה היו לי שלושה מיילדים, ד', ו' ובעלי. ד' חשדה שמדובת בלידת OP, כלומר שהתינוק במקום לצאת עם הפנים כלפי מטה יוצא עם הפנים כלפי מעלה ולכן לא ממש יוצא החוצה. בסוף בשעה 0500 בוצע חתך קטן ביותר והתינוק המתוק שלנו יצא. בשנייה אחרי שהוא יצא הכאבים פסקו לחלוטין, וגם יציאת השלייה כלל לא כאבה.

מייד התינוק הונח עלי ובעלי נשכב לידי במיטה ושכבנו ככה בנחת, משפחה חדשה... מנוחת הלוחמים. אחרי עוד זמן התקשרנו להורים ולאחים ולאחיות, בנתיים התינוק כבר ינק לראשונה. אחרי כשעה הגיע רופא לבדוק אותי ולתפור את החתך הקטן, ולאחר הבדיקה והתפירה נכנסתי להתקלח והרגשתי מצוין. מלאת אנרגיות מחכה להורים שאמורים לבוא לראות את נכדם החדש.

אחרי עוד פרק זמן הגיעה המיילדת השלישית ד' (השנייה), ד' ו-ו' נסעו לנח אחרי לילה לבן. ד' (השניה) רחצה את התינוק, נתנה לו חיסונים ובהמשך הגיע רופא הילדים ובדק אותו. כ 6 שעות לאחר הלידה עלינו למלונית בליווי ד' (השניה). בזאת הסתים פרק הלידה והתחיל פרק ההתאקלמות למצב החדש במלונית.

לסיכום פרק הלידה, אני מאד מרוצה מהבחירה שעשיתי, ללדת במרכז ללידה הטבעי של שיבא. ההחלטה שבעצם נבעה בתחילה מחששי מקבלת זריקת האפידורל, והבנתי שאני חייבת תמיכה מקצועית בכדי לעבור את הלידה ללא האפידורל (כדי שלא אשבר במהלך הלידה ואקח אפידורל בכל זאת). המיילדות ד' ו-ו' שיילדו אותי, היו מדהימות ומקצועיות להפליא (!!!), וכמו כן בעלי היה חלק מאד פעיל בלידה, ואני בטוחה שבלידה "רגילה" הוא לא היה זוכה לחוויה שכזאת.

עכשיו כשאני רואה את התינוק שלנו, אני מוכנה ללדת אותו שוב בלי אפידורל... שווה כל רגע! וברור לי שהפעם הבאה תהיה גם היא במרכז ללידה טבעי – אז למילדות שלי – תודה רבה ונתראה בקרוב.

שליחת סיפור לידה