שפת הטף – השפה שמאפשרת הצצה לעולמו של תינוקך

משפטים כמו "אילו רק ידע לדבר" או "למה אני לא מבינה מה הבת שלי רוצה" עוברים בראשו של כל הורה לתינוק. זה קורה ברגעי משבר, בהם התינוק בוכה ואינו מצליח להבהיר לנו מה הוא רוצה. מיומנויות התקשורת שלו מוגבלות. אברי הדיבור עוד לא הבשילו. באמצעות סוגי בכי שונים הוא מבקש לאותת לנו לספק צרכים בסיסיים כמו רעב, חיתול יבש, והרבה חום ואהבה. עם גילוי העולם מסביב משתנים צרכיו ודרישותיו. הוא מתלהב מכל מיני דברים שהוא רואה בטיול, בגינה, במשחק בבית, או בעת הנסיעה ברכב. הוא חושב על דברים שחווה ותפסו את תשומת לבו, על דברים שריגשו אותו והלהיבו אותו במיוחד. מה לא הינו נותנים כדי שיוכל לשתף אותנו במחשבות שלו, בתהיות שלו ובמה שבאמת מעניין אותו באותו רגע?

לפני כמעט שש שנים גיליתי ולמדתי בארה"ב את תחום שפת הסימנים לתינוקות. כמי שעסקה שנים רבות בחינוך גיל הרך הנושא ריתק אותי. חזרתי ארצה וידעתי, שאני חייבת להעביר את השיטה הלאה. היה לי חשוב למסד את הנושא בארץ, לפתח שיטה שתכלול לא רק סימנים לכל מילה. שיטה שתשים דגש גם על השפה אך גם על הלמידה של התינוק ומודעות לתנועה. נפגשתי עם קבוצות רבות של אמהות ותינוקות ועם הזמן נולדה "שפת הטף – לשוחח עם תינוקות" שהיא שפת הסימנים של התינוק הישראלי. שפת הטף מאפשרת לתינוק ולהורה לתקשר בשיחה דו-כיוונית, הרבה לפני שהתינוק מסוגל לדבר. ההורים לומדים את שפת הטף בסדנאות להורים ולתינוקות במרכז שלנו ובמרכזי הלימוד שלנו בכל הארץ. 

מומלץ שההורים יתחילו ללמוד את השפה כשהתינוק בן ארבע חודשים. ניתן להתחיל ללמוד את השפה עד שהתינוק כבר מדבר ממש שוטף ואיננו זקוק עוד לסימנים. עם תחילת הסדנא, ההורה מסגל לעצמו הרגל לדבר ולסמן בו זמנית מילים חשובות. לדוגמא, בכל פעם שנציע לתינוק לינוק או בקבוק חלב, נגיד לו משפט כמו "אתה רוצה לינוק?" ונסמן לו "חלב" (יד בגובה חזה, נפתחת ונסגרת כמו בחליבה). לפני שנציע לו אוכל מוצק (מגיל 6 חודשים), נגיד משפט ונסמן במקביל "אוכל" (כל האצבעות יחד, מובאות לכיוון הפה כמה פעמים) וכן הלאה. עם הזמן התינוק מקשר בין המילה לבין הסימן, והיכולת המוטורית שלו מאפשרת לו להתחיל לסמן בעצמו וממש לשוחח עם הסובבים אותו. רוב התינוקות מתחילים לסמן בין גיל 8 עד 10 חודשים אם כי נתקלנו גם במקדימים שהחלו לסמן בגיל 5 וחצי חודשים וגם בתינוקות שסימנו רק בגיל 11 חודשים או יותר.

חשוב להבהיר, שבשפת הטף אנחנו לא מלמדים או "מאלפים" את התינוק. אנחנו רק חושפים אותו לשפה, כפי שאנו חושפים אותו לשפת האם שלו. אנחנו לא עורכים איתו שיעורים בסימון. סימני שפת הטף הופכים אצל ההורה לחלק טבעי מהדיבור, וכשיהיה מוכן, התינוק יתחיל גם הוא לסמן. ב"שפת הטף" יש כ-160 סימנים. רוב התינוקות מסתפקים בלימוד של מאה סימנים לפני שהם בשמחה וברצון נוטשים את הסימנים לטובת הדיבור.

מחקרים שנערכו על פני יותר מעשרים שנה, מצביעים על יתרונות רבים בשימוש בשפת סימני תינוקות: מפחית תיסכולים אצל ההורה והתינוק ובונה אמון. מאפשר לתינוק לשתף אחרים בעולם שלו. מחזק את הקשר שבין ההורה לילד. חושף עד כמה תינוקות חכמים. מעודד התפתחות ריגשית חיובית. משפר את הביטחון העצמי של התינוק. מסייעה לו ללמוד לדבר מהר יותר. מאתחל את ההתפתחות האינטלקטואלית. היום יש בעולם יותר מחצי מיליון משפחות מסמנות ובארץ יש כבר כמה מאות, שעברו את הסדנאות ומתקשרים עם התינוקות בשפת הטף.

הבת הקטנה שלי התחילה לדבר בשפת הטף בגיל 8 חודשים ואחרי הסימן הראשון, היא פשוט לא הפסיקה לבקש סימן לכל מילה. ברגע שלמדה לומר את המילה, נטשה מהר מאוד את הסימן וכך המירה תוך זמן קצת את כל הסימנים במילים מדוברות. גם המחקרים הוכיחו ששפת הטף אינה מעכבת את התפתחות הדיבור. ההיפך, השימוש בשפת הטף מאיץ את הלמידה של דיבור ושל תקשורת בכלל.