מחקר: הורים רבים בישראל נוטים לבחור עבור ילדם מסגרות בלתי מתאימות

"הורים בישראל רוצים עבור ילדם את הטוב ביותר אך לפעמים אילוצים, חוסר ידע וכלים בלתי מספיקים מביאים לקבלת החלטה שאינה תואמת באופן אופטימלי את צרכי הילד", כך אמרה ענת בן נון שחקרה במסגרת החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה את השיקולים, העמדות, הידע ומקורות המידע המנחים אמהות בישראל בבחירת סידור טיפולי לתינוקן.

מחקר שנערך בהנחיית פרופ' אבי שגיא-שוורץ וד"ר נינה קורן-קריא, השתתפו 810 אימהות לילדים בני 6 חודשים בממוצע. הממצאים מלמדים שעל אף שרוב האמהות מעמידות את צרכי הילד במרכז שיקוליהן הרישחוסר ידע ותפיסות שגויות מביאים לעתים לקבלת החלטה שאינה תואמת את צרכיו. "שיקולים הקשורים בצרכי הילד הופיעו בשכיחות גבוהה גם בקרב אמהות שבחרו בסידור של מעון או משפחתון, למרות שמחקרים מצאו כי מעונות יום ומשפחתונים בישראל אינם עומדים בדרך כלל בסטנדרטים בסיסיים של איכות טיפולית ואינם מצליחים לתת מענה הולם לצרכיהם הרגשיים-חברתיים והשכליים של תינוקות", כך אמרה החוקרת שמצאה כי חלק גדול מההורים בישראל הבוחרים בסידור קבוצתי מחזיקים בידע חלקי בלבד אודות המתרחש במסגרות אלה, בעיקר בהתייחס לפן הרגשי של הטיפול."רק 4% מהאמהות שבחרו לרשום את ילדן למעונות יום קיבלו את המידע שלהן לגבי המעונות מגורמים מקצועיים", אמרה והסבירה שהממצאים מעלים כי רוב הציבור אינו נחשף לידע המחקרי הרב הקיים בתחוםלגבי צרכיהם של תינוקות, הערכת איכות טיפולית (מה צריך לבדוק ואיך בודקים זאת) והתנאים הקיימים במסגרות קבוצתיות בארץ".

לדבריה, רבות מהאמהות שבחרו בסידור קבוצתי ציינו כי בחירה זו נבעה בין היתר מתוך אמונה שהילד זקוק לחברת בני גילו, זאת למרות שמבחינה התפתחותית צורך זה משני לצרכיו האחרים של הילד עד גיל שנתיים לערך. אמהות גם העדיפו טיפול קבוצתי מתוך ההנחה כי הן עצמן אינן מסוגלות לספק את צרכיו הקוגניטיביים של ילדן, גם כשמדובר בתינוק צעיר. הן סברו שמעון או משפחתון ימלאו תפקיד זה טוב יותר.

המחקר גם מצא פערים משמעותיים בין הסידורים הטיפוליים שנבחרו לילדים לבין אלה שהאמהות היו מעדיפות עבורם. במיוחד בולטת העובדה שאמהות רבות שבחרו לילדן בטיפול חוץ הורי (מטפלת, קרובת משפחה או מסגרת קבוצתית) היו מעדיפות להישאר בבית ולטפל בו בעצמן או לחזור לעבודה בהיקף חלקי בלבד. גם בקרב אלה המעוניינות בסידור חוץ הורי, אמהות רבות היו מעדיפות סידור שונה מזה שבחרו בפועל, זאת כתוצאה ממערכת של מגבלות ואילוצים שהורים בישראל נאלצים לתפקד בתוכה, כמו גם בשל חסר במגוון של סידורים טיפוליים איכותיים, הנגישים להורים ותואמים את יכולתם הכלכלית. "ילד הוא הדבר היקר ביותר שיש להורה ומצב שבו הורים חשים כי הם נאלצים להתפשר ביחס לסידור הטיפולי בו הם מפקידים את ילדם עלול לגבות מהם מחיר פסיכולוגי יקר", ציינה החוקרת שהדגישה כי חשוב שהמדינה תמצא דרכים שיאפשרו להורים לצמצם את הפער בין ה"מצוי" וה"רצוי" בתחום זה.

לדבריה, חשוב שקובעי המדיניות יקחו בחשבון את הידע המחקרי המצטבר בתחום ויפעלו לאורו להתוויה וליישום של סטנדרטים חדשים לטיפול בתינוקות ופעוטות במסגרות קבוצתיות בישראל. "חשוב ליישם עקרונות דומים גם לגבי מטפלות-בית בישראל, למשל- לחייבן ברשיון עבודה שיינתן להן לאחר הכשרה מקצועית מתאימה ויותנה בליווי מקצועי שידריך ויפקח על עבודתן", אמרה והדגישה כי יש חשיבות לעגן סטנדרטים טיפוליים אלה גם ברמה תחיקתית."מעבר לחשיבות העצומה שיש לכך לגבי כל אותם ילדים והורים המשתמשים במסגרות אלה, השקעה בטיפוחם של ילדים בגיל הרך היא בעלת השלכות חיוביות גם ברמה החברתית– תרבותית הכוללת בטווח הארוך", ציינה.

בן-נון אף המליצה לעודד חשיפה נרחבת יותר של הורים לידע הקיים לגבי צרכים של תינוקות ולגבי הערכת איכות טיפולית ולספק להורים כתובת מקצועית זמינה להתייעצות סביב תהליך הבחירה בסידור טיפולי. "מומלץ כי גורמים מקצועיים הבאים במגע עם הורים לתינוקות ולפעוטות כגון אחיות טיפת חלב, רופאי ילדים, פסיכולוגים התפתחותיים ועובדים סוציאליים יוכשרו באופן שיאפשר להם לתת להורים הדרכה מתאימה", אמרה והוסיפה כי מתן ידע והדרכה להורים בנושא, יאפשר להם לקבל החלטות מושכלות יותר בבחירת סידור טיפולי ויעצים את יכולתם לדרוש איכויות טיפוליות ולהעריכן, בכל סידור טיפולי בו יימצא ילדם.