גמילה מחיתולים - מדריךכמה טיפים שיסייעו לכם לעבור את התהליך בשלום
גמילה מחיתולים היא משאת נפשו של כל הורה לילד בן שנתיים ומעלה. לא קשה לנו לקבל את העובדה שהוא זקוק לחיתול כשהוא שוכב על הגב או בשלב הזחילה. אבל ברגע שהוא מדבר שוטף, רץ, קופץ ומבין מה שאומרים לו, אנחנו גם רוצים שייגמל מהחיתולים.
החיתול הוא עול מורכב ביותר. קודם כל הוא יוצר בעיה לוגיסטית. צריך לדאוג שתמיד יהיה מלאי, כדי שלא נצטרך להתחיל לנסוע לבית מרקחת תורן באישון לילה כשלילד יש פתאום שלשול, ושני החיתולים האחרונים שחשבנו שיספיקו לנו, כבר עשו את דרכם אל שקית הזבל האטומה. וכשיש חיתולים, הם תופסים חצי ארון. החבילות הגדולות, האמורות להיות מוזלות בגלל הרכישה הסיטונית, הן מגושמות ולא לכל מקום אפשר לדחוס אותן. זהו גם עול כלכלי: החיתולים החד פעמיים החדשים, עם הגומי בצדדים, עם הריפוד המשוכלל הסופג הכל, גם עולים את משקלם בזהב. לפחות שקל לחיתול, בגדלים הקטנים, וכמעט פי שניים במשקל גוף של 12 ק"ג ומעלה. ההחלפה עצמה צריכה להתבצע במועדים קצובים: אם לא מבצעים פינוי בזמן, יש גם תפרחת חיתולים על הישבן, יש אדמומית כואבת כמו כוויה. אם משהו לא בסדר בפעולת המעיים, בקיצור – לוגיסטיקה מורכבת. לכן זה כל כך נפלא כשמגיעים לשלב שבו מצליחים לגמול את הצאצא ולשכנע אותו, ששימוש באסלה הוא הרבה יותר הגיוני עבורו ועבורנו.
אבל בדרך כלל תהליך הגמילה איננו עובר חלק. בנים אינם מוכנים להיפרד מן התוצרת החמימה, כי הם מרגישים שהיא חלק מגופם. הם יכחישו, למרות ההוכחה הממלאת את האוויר ומעכירה את האווירה. ייקח זמן עד שישתכנעו שזה טוב להם להיפטר במהירות מהחבילה וכדאי להם לשתף פעולה. בעוד אמא ואבא מוכנים כבר בגיל שישה חודשים ליום שבו הילד שלהם יתחיל להשתמש בשירותים, מה שחשוב יותר, הוא השאלה אם הילד עצמו מוכן לכך, פיזית ומנטאלית. לפני השלב שבו השתן יורד באסלה יש הרבה דברים שהילד צריך לעבור מבחינה התפתחותית. ראשית, הילד צריך להבין הוראות, להיות מסוגל פיזית לכרוע ולשבת על הסיר וגם לקום ממנו, להיות מסוגל מוטורית להפשיל את מכנסיו ולהסיר את החיתול לפני שהוא מתחיל בתהליך הגמילה. הוא צריך להיות מסוגל להבחין מתי הוא משתין, או מתי המעיים שלו פועלים, ושלפוחית השתן שלו צריכה להיות מאומנת בהחזקה של כמות גדולה של שתן בין השתנה להשתנה. סימן להורים שהשלפוחית מוכנה: כאשר הילד מתעורר משינה או מתנומה קלה החיתול יבש. סימן נוסף: שעתיים אחרי החלפה, גם בזמן ערות, החיתול יבש.
מוכנות פסיכולוגית גם היא מרכיב חשוב בשיקול אם הילד מוכן. ילדים שאינם מוכנים לשבת על האסלה, אינם מעוניינים להשתמש בסיר או אינם מוטרדים מחיתול מלא, עלולים שלא לקבל בברכה את תהליך הגמילה. אם הילד מתקשה לשבת דקה או שתיים במנוחה, או להקשיב להוראות של שני שלבים, הוא כנראה אינו מוכן עדיין לשבת על הסיר. אם הוא מוכן לשבת, ולשבת ולשבת, כמו נפתלי ב"סיר הסירים" של אלונה פרנקל, הדרך כבר סלולה. הסבלנות בישיבה המתארכת תשתלם, וברגע מסויים, פלאי וקסום, יגיעו התוצאות. והילד, אם נעודד אותו ונשמח שמחה גדולה יחד איתו, יהיה גאה מאוד בתוצרת. הוא גם ינסה לחזור על התרגיל עוד פעם ועוד פעם, גם אם לא תמיד יצליח התרגיל.  צילום: מאיה אהרוני מחקרים הראו כי ילדים בדרך כלל מוכנים להתחיל בגמילה לא לפני גיל שנתיים. הגיל הממוצע לתחילת תהליך הגמילה הוא 20 חודש עד 29 חודש אצל בנות, ואילו אצל בנים הגיל הוא 31 חודש. אם הילד מראה סימנים של נכונות, זה הזמן להתחיל בגמילה. אבל אל תצפו לתוצאות מיידיות. תהליך גמילה נמשך בממוצע שלושה חודשים, כאשר 98% מהילדים בגיל 36 חודש (3 שנים) הם גמולים.
הקיץ עשוי להיות תקופה טובה להתחיל בתהליך גמילה, מכיוון שהילדים לובשים בדרך כלל פחות בגדים ופחות שכבות, דבר המקל על הילדים להתפשט בעצמם. הורים צריכים להימנ מלהתחיל בתהליך גמילה בתקופות לחוצות, כמו למשל לפני מעבר דירה או לפני הולדת אח או אחות נוסף. אחד הצעדים הראשונים והבסיסיים ביותר בתהליך הגמילה הוא רכישת ישבנון או מושב לאסלה. זה נראה אולי פריט ריהוט שאינו מתאים לסלון, אבל עוזר מאוד אם שמים את הסיר בחדר המשפחה, במקום נגיש ונוח לילד כדי שלא ירגיש ששולחים אותו לשבת לבד בפינה. יש לאפשר לילד לבצע את הצעד הראשון, שהוא רק להתיישב על האסלה או הסיר, גם בלי להפשיל את המכנסיים. ברגע שהילד ירגיש נוח לשבת על הסיר, הצעד הבא יהיה ללמד את הילד להבין את הקשר בין תחושת הצורך להתרוקן לבין הפעולה של ההתיישבות על הסיר. הוא עצמו ירגיש הקלה, גם אם לא יודה בזה בהתחלה.
זהו אולי השלב הקשה ביותר לרוב ההורים. החיתולים של היום הם כל כך טובים עם כושר ספיגה גדול, שהילדים לרוב אינם מרגישים שהרטיבו. לכן צעד נכון בתחילת הגמילה הוא להלביש להם תחתונים במקום חיתול. כאשר הילד מרטיב את התחתונים, זה רטוב, חמים ומרגיש לא נעים. זו הזדמנות לסייע לו לקשר בין הדברים ולומר לילד: אוי ואבוי, התחתונים שלך נרטבו. זה אומר שאתה צריך לשבת על הסיר..."
במהלך הגמילה, כדאי להמשיך לדבר על התנהגות נכונה בכל הקשור לשירותים. אולי גם לדבר עם הילד שלכם על חברים שלו שכבר נגמלו. חלילה לא להביע גועל מההתעסקות בחיתול ובתוכנו. זה עלול לגרום עכבות אצל הילד, שישנא את גופו ואת עשיית הצרכים, וייקלע למצבי עצירות.
אחד המרכיבים היותר חשובים בגמילה הוא החיזוק החיובי, שהוכח כיעיל יותר מענישה. כאשר הילד שלכם מתחיל להשתמש בסיר או באסלה, צריך לעודד ולתגמל, וגם להרעיף עליו מחמאות, ולהתלהב ולהראות כמה שאנחנו גאים שלו ובהישג שלו. חיזוק חיובי יגרום לילד לרצות לעשות זאת שוב. אם ילד מתחיל להתנגד לגמילה, או אם התהליך מואט לפתע, זכרו שהנסיגה היא רק מצב זמני בדרך להצלחה. יש לשבח את הילד כשהוא מתיישב על הסיר או האסלה, אבל צריך להתעלם ממנו כאשר הוא עושה משהו שההורים אינם רוצים שיעשה.
אם נסיונות הגמילה אינם מצליחים, עדיף אולי לעשות הפסקה של כמה שבועות בתהליך הגמילה. אם זה הופך למלחמה גדולה ולמאבק כוחות בין ההורים לבין הילד, התענוג שהילד יפיק מניצחון במאבק הכוחות עשוי להיות עבורו חשוב יותר מן התענוג שיקבל מההורים כאשר ישבחו אותו כשיעשה משהו שהם רוצים שיעשה.
לפי מחקר שנערך באחרונה ודווח עליו במגזין Pediatrics, התחלה של גמילה אינטנסיבית לפני גיל 27 חודש אין משמעותה בהכרח שהתהליך יסתיים מהר יותר מאשר אצל ילדים שיתחילו בגמילה מאוחר יותר. לפי המחקר, ככל שההורים התחילו בגמילה מוקדם יותר, כך התארך משך הגמילה. אחרי שהילד נפטר מחיתולים ומשתמש בשירותים, תאונות הרטבה הן דבר נורמלי. 15% מהילדים שנגמלו בגילאי שנתיים ושלוש עדיין מרטיבים לעתים עד גיל 5. זהו חלק מההתפתחות וייקח זמן מה עד שהילד יבין את כל התהליך.
אם אתם מודאגים לגבי עיכובים בגמילה, דברו עם הרופא המטפל. בעיה נפוצה בזמן נסיונות גמילה היא עצירות, שאותה ניתן למנוע במתן ארוחות עתירות סיבים.
טיפים:
|
כתבות בנושא:
|
מונחים מהמילון:
»
תרגילי קגל «
תרגילי קגל בשפה העממית, הינם פשוט תרגול שרירי רצפת אגן במינון ובמתכון שקבע ד"ר ארנולד קגל האגדי...
