השפעת הטלוויזיה על התנהגות הילדים

הורים רבים הפכו את מכשיר הטלוויזיה לבייבי סיטר, והם מושיבים את ילדיהם הרכים מול המכשיר כדי לצפות בשידורים כמה שעות ביום. אם זה תוכניות ייעודיות לילדים בערוצים כמו "לולי" או "הופ", שידורי ערוץ הילדים או קלטות מסחריות, מסידרת "בייבי איינשטיין" דרך "טיף וטף" ועד קלטות של פסטיגלים ומחזות זמר.

מובן שמבחינת האם שנמצאת לבד עם תינוקה עד השעות המאוחרות של הערב, הטלוויזיה מהווה הצלה. בזמן שהקלטת תופסת את תשומת ליבו של הפעוט, היא מספיקה לבשל, להתקלח ולעשות מטלות בית רבות.

עם זאת, חשוב שההורים יידעו שצפייה מרובה בטלוויזיה בגיל צעיר עלולה להוביל לבעיות התנהגותיות ולבעיות של מיומנות חברתית. האקדמיה האמריקנית של רופאי ילדים ממליצה שלא לאפשר לילדים עד גיל שנתיים לצפות בטלוויזיה בכלל, ואילו לגבי ילדים בני שנתיים ומעלה מומלץ להגביל את הצפייה למקסימום שעתיים ביום. יש הורים שלא שמעו על המלצות אלו ויש כאלה ששמעו, אך מטעמי נוחיות רגעית העדיפו להתעלם, ובגיל חמש וחצי מתחילים לראות בעיות התנהגותיות ומיומנויות חברתיות נמוכות.

במקרים לא מעטים, ההורים מרימים ידיים וממשיכים לאפשר לילדים לצפות שעות רבות בטלוויזיה, בלי לדעת, שאפשר לעצור את התהליך. עתה מתברר, בעקבות מחקר בארה"ב, כי התהליך הפיך, וניתן לעצור את הגלגל אם מפחיתים את מספר שעות הצפייה אצל ילדים שנחשפו בגיל צעיר לשעות רבות של טלוויזיה.

מחקר על ילדים בגילאי שנתיים וחצי עד חמש וחצי, שנערך על ידי חוקרים מבית הספר בלומברג לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב העלה, כי השפעת הצפייה בטלוויזיה על התנהגות הילד ועל מיומנויות חברתיות שלו משתנה. עוד נמצא במחקר, כי ילדים שצפו בגיל צעיר שעות רבות בטלוויזיה, ולאחר מכן הופחתה כמות החשיפה שלהם לשידורים, אצלם לא היו בעיות התנהגותיות או חברתיות.

המחקר, שפורסם בגיליון אוקטובר של Pediatrics, קובע כי "מספר מחקרים הדגימו את ההשפעה השלילית של צפייה בטלוויזיה. עם זאת, תזמון החשיפה לשידורים הוא מרכיב חשוב, שכן הפחתה בצפייה לכמות המומלצת יכולה להפחית את הסיכון לבעיות חברתיות",

לדברי קמילה מיסטרי, מחברת המחקר, דוקטורנטית בביה"ס ע"ש בלומברג. במחקר נבדק מידע על 2,707 ילדים, שנאסף מבדיקות הערכה לאומיות הנערכות בארה"ב.

הורים נשאלו על הרגלי הצפייה של ילדיהם ועל התנהגותם בגילאי שנתיים וחצי וחמש וחצי. 16 אחוזים מההורים דיווחו כי ילדיהם צפו בטלוויזיה שעתיים או יותר בכל יום בגיל שנתיים וחצי (חשיפה מוקדמת), בעוד 15 אחוזים דיווחו כי ילדיהם צפו בטלוויזיה שעתיים ויותר בגיל 5 וחצי (חשיפה מאוחרת). אחד מחמישה הורים דיווח כי ילדים צפו בטלוויזיה שעתיים או יותר הן בגיל שנתיים וחצי והן בגיל חמש וחצי (חשיפה מתמדת). נמצא קשר בין חשיפה מתמדת לבעיות התנהגותיות.

המחקר גם מצא, כי יש קשר בין הצבת טלוויזיה בחדר השינה של הילד בגיל 5 וחצי לבין בעיות התנהגות, מיומנויות חברתיות לקויות ובעיות של חוסר שינה. 41 אחוזים מהילדים שנכללו במחקר החזיקו מכשיר טלוויזיה בחדר השינה שלהם. "ילדים שהפחיתו את שעות הצפייה בגיל חמש וחצי לא היו במצב של סיכון גבוה יותר לבעיות התנהגות ובעיות חברתיות", אומרת ד"ר סינתיה מינקוביץ, פרופסור חבר במחלקת האוכלוסיה, משפחה ורפואת פיריון בבית הספר, שהשתתפה במחקר. "חשוב למומחים קליניים להדגיש את החשיבות של הפחתת הצפייה בטלוויזיה בגיל צעיר בין הילדים שנחשפו לצפייה מרובה בגיל צעיר".