גם ילדים נכנסים ללחץ

מבוגרים נוטים להתבונן בעולם הילדים כאילו הכל בו אידאלי: אין משכנתא, אין חובות, אין דאגות, אלא עיסוק מתמשך בלמידה ובמשחקים. אבל מתברר, כי הכניסה לחיים מחדירה דאגות גם לראשים הקטנים, הטרודים במיליון ואחת בעיות, שמכניסות אותם ללחץ.

הלחץ עלול להיגרם ממקורות חיצוניים, כמו משפחה, חברים, גן או בית ספר. אבל הוא גם יכול לבוא מבפנים. הלחץ שאנו נכנסים לתוכו עלול להיות מאוד משמעותי, מכיוון שבדרך כלל יש פער גדול בין מה שאנו חושבים שאנו צריכים לעשות לבין מה שלמעשה אנו עושים עם חיינו. לחץ עלול להשפיע על כל אחד, גם על ילדים, המרגישים תחת הפגזה של עוד דבר חדש ועוד דבר חדש ושל ביצועים תחת זכוכית מגדלת. ילד בן שנתיים, למשל, עלול להיכנס ללחץ מכיוון שהאדם שהוא זקוק לו כדי להרגיש טוב, ההורה, אינו נמצא לידו מספיק כדי לספק את צרכיו. אצל ילדים לפני גיל בית ספר, הפרידה שלהם מן ההורים היא גורם הלחץ מס' 1. ככל שהילדים גדלים, כך גדלים מקרי הלחץ מסיבות חברתיות ואקדמיות.

גם ההורים, ויהיו כוונותיהם טובות ככל שיהיו, תורמים ללחץ הזה, כשהם מפתחים ציפיות לגבי הפעילות של ילדיהם, גם אם אלה חסרי מוטיבציה בכיוון שההורה מתכוון ומכוון. הורים הדוחפים את ילידהם להצטיין בספורט, או רשומים את ילדיהם ליותר מידי חוגים ופעילויות, עלולים לגרום בכך ללחץ מיותר ולתסכול, אם הילדים אינם שותפים להחלטה להצטרף לחוג.

אנשי מקצוע רבים בתחום הגיל הרך סבורים כי רוב הילדים של היום עסוקים מידיי ואין להם פנאי למשחקים יצירתיים או למנוחה אחרי הגן או בית הספר. ילדים המתחילים להתלונן על ריבוי פעילויות או אלה המסרבים ללכת לחוג מאותתים להוריהם שהם עסוקים מידיי. כדאי לשוחח עם הילד על מה שהוא מרגיש על הפעילות שלאחר הגן או בית הספר.

אם הוא או היא מתלונן, דברו על היתרונות ועל החסרונות של הפסקת הפעילות שהוא רוצה לוותר עליה. אם הפסקה איננה אופציה, דברו על הדרכים שבהן אתם יכולים לסייע לילד לנהל את הזמן שלו ואת האחריות המוטלת עליו, כך שהוא לא ייצור ציפייה מוגזמת מידיי. רמת הלחץ המופעלת על הילד עלולה לגדול לא רק בגלל מה שקורה לו בחייו.

האם הילד שלכם שומע אתכם מדברים על בעיות בעבודה, על חשששלכם לגבי בריאותו של קרוב משפחה, או אם אתם רבים על בעיות פיננסיות או בעיות בזוגיות שלכם? הורים צריכים להיות זהירים לגבי הדרך שבה הם דנים בנושאים הללו כאשר הילדים קרובים, כי הם יחושו את הקשיים שלכם ויתחילו לדאוג בעצמם.

גם החיים בצל הטרור מכניסים את הילדים ללחץ. הבדיקות הבטחוניות, המתח באוויר, תורמים להגברת הלחץ אצל ילדים שאינם מבינים מה בדיוק מאיים עליהם. ילדים הצופים בטלוויזיה במראות כמו התרסקות מטוסים, מלחמה, טאוא עלולים לחשוש לשלומם ולשלום הקרובים להם. שוחחו עם הילדים על מה שהם רואים ושומעים והשגיחו על התכנים שהם צופים בהם בטלוויזיה. נסו לראות היכן אתם יכולים לסייע לילד להבין את המתרחש והפיגו חלק מן החששות שלו. אם הוא נחשף למראות קשים יש לנסות להרגיע אותו, כי המראות אינם נעלמים עם תום השידור.

כמו כן שימו לב לגורמים מסבכים נוספים כמו מחלה במשפחה, מוות של קרוב, גירושים – אלה עלולים להעצים את מצבי הלחץ כאשר הם מצטרפים ללחצי היום-יום. גם הגירושין החלקים ביותר עלולים להיות חוויה קשה לילד, מכיוון שמתחולל שינוי דרמטי במערכת הביטחון הבסיסי שלהם: התא המשפחתי. להורים פרודים או גרושים אסור לגרום לילדים לבחור צד או לחשוף אותם להערות שליליות על בן הזוג. בשנה הראשונה של הגירושין הילד מרגיש לחוץ במיוחד בתקופת החגים, שבה היה רגיל לראות את שני ההורים בארוחות חגיגיות ובאירועים משפחתיים. היעדרותו של אחד ההורים מאירוע משפחתי היא גורם המלחיץ את הילד, כי בשגרת היום-יום ההיעדרות הזו מוצאת לעצמה פיצוי בדרכים שונות, אבל החגיגה המשפחתית ללא אחד ההורים נראית פגומה.

לא תמיד קל לזהות מתי הילד נמצא בלחץ. שינויים התנהגותיים לטווח קצר, כמו שינוי מצב הרוח, משחק מוגזם, שינוי בהרגלי השינה, הרטבה במיטה, מצביעים על מצב לחוץ. חלק מן הילדים חווית השפעות פיזיות, כולל כאבי בטן וכאבי ראש. אחרים מתקשים להתרכז או להשלים מטלות של שיעורי בית. אחרים עלולים להתכנס בתוך עצמם או להעדיף לשחק לבדם.

ילדים צעירים יותר עלולים להראות סימנים של תגובה ללחץ כמו מציצת אגודל, חיטוט באף, סיבוב האצבע בשיער ותלישתו (טריכוטילומניה) וילדים גדולים יותר עלולים להתחיל לשקר, לתקוף ילדים אחרים או להתנגד לכל סמכות. ילד לחוץ עלול לפתח גם ביעותי לילה, הוא יתקשה להיפרד מההורים בבוקר בזמן ההליכה לגן או לבית הספר, ויגיב בחריפות לבעיות קטנות, כאשר גם הביצועים הלימודיים שלו יהיו נתונים לשינוייים קיצוניים.

יש לשים לב לילד הנכנס ללחץ ולראות איך להקל עליו להתמודד עם כל העולם הנופל על כתפיו. אוזן קשבת, יד מחבקת ולב אוהב הם הדרך הטובה ביותר להפגת הלחצים ולחיים טובים יותר.