ההיבטים הפסיכולוגיים של הפרעות גדילה

התמודדות עם הפרעות גדילה והורות לילדים נמוכים

קומה נמוכה גורמת לקשיי הסתגלות  שונים,  אולם  חשוב להדגיש כי אף אחד  מהם  איננו  מחויב  המציאות. הניסיון  הקליני שלנו  ומידע  מחקרי עדכני מצביעים  על  כך שבניגוד לדעה הרווחת, עיכוב  בגדילה  אינו מוביל  לליקויים  קשים  בהסתגלות הרגשית והתפקודית. עם  זאת  ייתכנו אתגרים  וקשיים נקודתיים אשר רצוי להיות  ערים  להם. כהורים, המכירים את  ילדכם טוב  מכל אחד אחר,  הנכם  מוזמנים  לבחור  מהסקירה  הרחבה  שלהלן  את החלקים  הנוגעים  לכם  ביותר.

צילום: דיגר דאנו

הנושאים  שבהם  נדון: האתגרים החברתיים-פסיכולוגיים שמציבה  קומה נמוכה,דרכי  התמודדות של ילדים עם קומה נמוכה, הורות לילדים  נמוכי קומה.

 

 

 

קומה  נמוכה  מציבה אתגרים  שהופכים  תפקוד  יום-יומי  למשימה  לא פשוטה.  כמעט  כל  הילדים  נמוכי  הקומה  מדווחים  על  חוויה  מבלבלת:  הגדולים  אומרים  שקומה  נמוכה  זו  לא  מחלה  או  בעיה  קשה,  אבל  לפעמים התחושה  היא  שכל-כך  קשה  לי  להיות  מהנמוכים  בכיתה".

 

 

 

הקושי  טמון  בחוויות טיפוסיות  שיכולות  להופיע  בעולם  החברתי  והרגשי של  הילד. ההיבט  החברתי  מתייחס  לקשר בין הילד  לסביבתו, וההיבט  הפסיכולוגי  מתייחס  למתחולל  בעולם  הרגשי של  הילד. 

 

 

 

ההיבט  החברתי 

 

בחברה  המערבית  שבה  אנו  חיים  ניתן  משקל  רב  למאפיינים  חיצוניים  בתהליך  גיבוש  עמדות  כלפי  נושא  או  אדם מסוימים.  היחס  לאדם  מושפע  במידה  רבה  מהופעתו  החיצונית,  והמילים  "גבוה"  ו"נמוך"  אינן  ניטרליות במטענן  החברתי  .עולם  הדימויים  הנקשר  לקומה  גבוהה  הוא  של  משהו גדול,  עליון, שווה וחזק, בעוד  עולם  הדימויים  הנקשר  לקומה נמוכה  הוא  של  משהו "קטן"  "נחות", "לא  שווה"  ו"חלש". מגיל  צעיר  מאוד  ילדים  מייחסים  תכונות  חיוביות  לקומה  גבוהה  ותכונות חיוביות  פחות  לקומה  נמוכה. 

 

 

 

כיצד  תפישות  חברתיות  אלו  משפיעות  על  הילד  שלי?

 

ילדים  כמונו,  רוצים  להשתייך  לסביבתם  החברתית.  מהר  מאוד  הם  לומדים, כי  העובדה  שהם  שונים  מבחינת  הגובה  אינה  מעניקה  להם  יתרון  חברתי.

 

 

 

הכרה  זו  במשמעות  החברתית  השלילית  של  שונותם  הפיזית  מלווה  אותם לאורך  כל  שלבי  ההתפתחות  ומעלה  קשיים  אופייניים. עם  הכניסה  לגן,  ובמיוחד  עם  הכניסה  לבית  הספר,  מתפתחות  יכולות חשיבה  ותפישה  אשר  מעלות  את  הרגישות  למעמד  החברתי  בקבוצת  הגיל.  סביבת ההתייחסות  המשמעותית של הילד מתרחבת, כך שהדעה של ההורים ותמיכתם כבר אינן מספיקות,  והשאלה אם אני "מקובל" על-ידי  חבריי  הופכת  לשאלה  קיומית. בשלב  זה  ההופעה  הפיזית  היא גורם משמעותי  ביכולת  למקם  את  עצמי  במקום  גבוה חברתית. ככלל,  המשימה המרכזית  בשנים  אלה  היא  גדילה  והרצון  הוא  להיראות  "גדול". ילדים  נמוכי קומה  נושאים  עיניים  אל  חבריהם  שמתפתחים  באופן  מואץ  ומותירים אותם  "קטנים"  מאחור. פערים  אלה  עלולים  להוביל  לתגובות  שליליות  של הצקות  מילוליות  ופיזיות  מצד  חבריהם,  היות  שילדים  בגילים  אלה  מגלים מעט  סובלנות  כלפי  השונה  מהם. תגובות  שליליות  ויחסים  מתוחים  על רקע  קומה  נמוכה  יכולים  להיווצר  גם  בין  הילד  לאחיו  ולאחיותיו  במשפחה.

 

 

 

במקרים אלה השונות הגופנית  יכולה  להוביל  להרגשה  של  נחיתות פיזית ורגשית  ולהפוך  לגורם  הפוגע  בהשתלבות  החברתית  ובביטחון  העצמי(ביטחון  עצמי  מתייחס  לחוויה  פנימית  יציבה  של  הערכה  עצמית  ויכולת להתמודד  עם  העולם  סביבי).היחס  החברתי לקומה  הנמוכה  בא  לידי  ביטוי  לא  רק  בגלוי,  אלא  גם בתהליכים  עדינים  וסמויים  מן  העין . מדובר  בתזכורות  יום-יומיות מכאיבות  לכך  שהעולם  אינו  מותאם  למידותיי  או  שאני  לא  מותאם למידותיו.

 

 

 

תזכורת  מסוג  זה  יכולה  להיות,  למשל,  היבט  טכני  "תמים"  כגון כיסא  הישיבה  ה"גבוה"  בכיתה. בכיסא  אני  לא  יכול  להרגיש  נוח  ולהישען אחורה  על  המשענת,  כי  אז  הברכיים  מתיישרות  והרגליים  קופצות  קדימה,ובמקרה הטוב הן "רק"לא  מגיעות  לרצפה. כילד  אני  מסיק מכך שהעולם אינו  מקבל  אותי  ושאינני  "ראוי"  או  "זכאי"  להיות  כמו  כולם. 

 

 

 

תקופת  ההתבגרות

 

עם  תחילת  גיל  ההתבגרות  כמה  מהאתגרים  הישנים  מתרככים, ואתגרים חדשים  מופיעים. הסביבה  החברתית  מתבססת  פחות על  המבנה  הנוקשה של  ה"מקובלים", ונוצרות  קבוצות  השתייכות  מגוונות  יותר . עם  זאת  הפער בין  החזות  הצעירה  לגיל  הכרונולוגי  מתחדד. העיכוב  בגדילה  מלווה  לעתים גם  בעיכוב בהתפתחות  המינית,  אשר  הופך  את  השוני  מבני  הגיל  למורכב עוד  יותר. כמתבגר  אני  עלול  לאבד  תחומי  עניין  משותפים  עם  חברים, שבניגוד  אליי  התחילו  להתעסק  במיניות  ובקשרים  זוגיים.

 

 

 

אם  התחלתי להתעניין  בנושאים אלה,  אני  עלול  להרגיש  רגשי  נחיתות  וקנאה  בשל היותם  מפותחים  ממני. רבים  מבני  הנוער  נמוכי  הקומה חשים  שהמראה שלהם  פוגע  בדימוי  הגברי או הנשי  ושהרב בהופעה החיצונית  והשוואה  מתמדת  של עצמי למודלים שונים בסביבתי,  כגון אלילי נוער נערצים  אשר  רובם  גבוהי  קומה. היות  שההופעה והביגוד  הם  חלק  מרכזי  מהדרך  שבה  אני  מייחד  את  זהותי  לעומת  אחרים, הקושי  במציאת  בגדים  אופנתיים  ותואמי  גיל  מכאיב  במיוחד . בני  נוער  רבים מדווחים  על  המעמסה  הנפשית  הכרוכה  בצורך  לחפש  ביגוד  בחנויות  ילדים או  לעשות תיקונים "משמעותיים". זוהי עוד  תזכורת  חיה  להרגשה  המלווה אותם  מינקות, שהעולם אינו מותאם למידותיהם  ואינו  מקבל  אותם. 

 

 

 

יחס  שאינו  תואם  גיל

 

לאורך  כל  תקופת  הילדות  והבגרות  ילדים  נמוכי  קומה  מדווחים, כי  אחד הגורמים  המציקים  להם  ביותר  הוא התייחסות ילדותית  שאינה  תואמת את  גילם  הכרונולוגי,  אלא  את  מראם  הצעיר. התייחסות  כזאת  מצד חברים,מורים  ולעתים קרובות  גם  מצד  הורים  ואחים  כרוכה  בעמדה מגוננת  ופטרונית הלוכדת את הילד בתדמית של  "חמוד"  או  "מתוק".

 

 

 

אחת התוצאות של יחס כזה יכולה להיות  פגיעה בהתפתחות  הרצויה של האישיות. הבשלות הרגשית והחשיבתית  של  ילדים  מתפתחת במידה רבה בעקבות דרישות  מורכבות יותר ויותר מצד החברה. ציפיות  הגדלות עם  הגיל  גורמות  לילד  להגיב  אליהן  ולפתח  את  עצמו  בהתאם. בשפה המקצועית  נהוג  לכנות  זאת  כמעבר הדרגתי  מתלות  לעצמאות.


ההיבט  הפסיכולוגי

ההיבטים  החברתיים  הללו  יכולים  להשפיע  בדרכים  מגוונות  על העולם  הפנימי  של  הילד.

 

תפקוד  ודימוי  אינטלקטואלי

ילדים  הסובלים  מיחס  שלילי  בגין  קומתם  הנמוכה  אינם  פנויים  להשקיע  את משאביהם  וכוחותיהם  בלימודים  ובהתפתחות  אינטלקטואלית. חוויות  לא נעימות  בבית  או  מחוצה  לו  גורמות  לכך  שעיקר  העיסוק  והקשב  של  הילד מופנים  ל"הישרדות"  בתנאים  אלה. קיים  קשר  ישיר  בין  תנאי  הלימודים ומידת  המשאבים  הרגשיים  ובין  הצלחה  והישגים  .על-פי-רוב  ילדים  אינם מבינים  קשר  זה  ומסיקים,  כי  חוסר  יכולתם  להתרכז  ולהצליח  בלימודים היא  עוד  הוכחה  להיותם  טובים  פחות  ו"נמוכים"  ביחס  לחבריהם . כך  יכולה להיווצר  לא  רק  פגיעה  בתפקוד  הלימודי,  אלא  גם  בהערכה  העצמית. 

 

דימוי  וביטחון  עצמי

ילדים  אשר  יפנימו  את  המסרים  השליליים  המקושרים  לקומתם  הנמוכה עלולים  לפתח  תפישה  עצמית  של  אדם  ה"נחות"  מהכלל. כנבואה המגשימה  את  עצמה,  הם  עלולים  לאסוף  לשם  כך  "עדויות"  תומכות מניסיון  החיים  על-ידי  שימוש  בקומה  הנמוכה  כעיקרון  מסביר  בלעדי לאירועים  ולהתנסויות. לדוגמה,  נער  שניסה  ליצור  קשר  עם  מושא  אהבתו אך  נדחה,  מסיק, כי  הסיבה  לכך  היא  קומתו הנמוכה, ונמנע  מליזום  קשר  נוסף  עם  בחורות. בניגוד  לנערים  או  לנערות  שיחוו  דחייה  ויחפשו  התנסות מתקנת,נער זה מפרש את  התנסותו  כחריגה. הוא מפתח דפוס של חוסר אונים,  תסכול והימנעות,  ועקב  כך  אינו  לומד  ומפתח  מיומנויות  חברתיות התורמות  ליצירת  קשר  זוגי  ומיני. כך  נוצרות  פגיעה בדימוי העצמי כאדם נחשק  ופגיעה בדימוי  הגוף,אותו  גוף  ה"אשם"במצב.

 

כמו  כן  חוויות  שליליות  והפנמתן  עלולות  לגרום  לילדים  להימנע  ממגוון התנסויות,  שהן  חלק  חשוב  וחיוני  בהתפתחות  הרגשית. למשל,  ילדים נמוכי  קומה,התופשים  את  עצמם  כחלשים  מבני גילם,עלולים לפתח דפוס שבו הם יימנעו מלעורר כלפיהם תגובות כעס ותוקפנות מחשש כי לא יוכלו להגן על עצמם  מפניהן. עקב  כך  הם  נמנעים מלפתח אסרטיביות ומסגלים לעצמם התנהגות של רצייה חברתית. תחושת חוסר המסוגלות להגן  על  עצמי ממשיכה אל הבגרות ומובילה לחוסר ביטחון  ולאישיות בוגרת שאינה  מסוגלת לעמוד על  רצונותיה  וצרכיה.

 

פגיעה  בביטחון  העצמי  יכולה  להיות  גם  תוצאת היחס המגונן של ההורים.יחס כזה מעביר לילד מסר שהוא  אינו  מסוגל  להתמודד עם התנסויות שגרתיות  בחייו  וכי  הוא  תלוי תמיד באדם אחר. מינקות  ניתן  לזהות כיצד פעוטות מבססים  את  ביטחונם  העצמי על עשיית דברים "לבד". בשעה שאנו מונעים מילדים את היכולת  לצבור  חוויות של עשייה עצמאית, אנו פוגעים בהתפתחות  ביטחונם  העצמי.

 

כמו  כן  יחס מגונן מעניק "הגנה"מפני  שלל  מצבים של  חוויות  כואבות,  שהן  חלק חשוב  בתהליך הגדילה. ההתנסות  בחוויות  שאינן  נוחות  לי, כגון מריבה  קשה  או כישלון,  מלמדת אותי כי  אני  מסוגל  להתמודד  איתן. היות  שילדים מתקשים לחשוב לאורך פרקי זמן  ארוכים והתנהלותם  ממוקדת  בהווה, הם תופשים חוויה של  מריבה או עלבון כ"סוף העולם". התנסות  שלילית, בהנחה שאינה הרסנית, אבל  גם  להתגבר  ולהמשיך  הלאה. זוהי חוויה  מחזקת  מאוד,  והיא  אבן  בניין  חשובה  בפיתוח  הביטחון  העצמי. 

 

המשמעות  האישית  הניתנת  לשוני  הפיזי

מידע  מחקרי  עדכני  מצביע  כי  אין  קשר  ישיר  בין  אירועים  מעוררי  לחץ הקשורים  בקומה  הנמוכה,  כדוגמת  לעג,  ובין  פגיעה  בתפקוד  הפסיכולוגי. ישנם  ילדים  ובני  נוער  המעידים  כי  דווקא  המשמעות  החברתית  השלילית של  קומתם  הנמוכה  תורמת  באופן  חיובי  להתפתחותם  הרגשית. יש שיציינו, למשל,  כי  הם  רגישים  יותר  לסביבתם,  ואחרים  ידווחו  על  פיתוח ביטחון  עצמי  חסין  יותר. לכן  רצוי  להיות  קשובים  לילדים  ולבחון  כיצד התנסויות  מהסוג  שתואר  נתפשות  בעולמם. 

 

למה  כדאי  לשים  לב  במיוחד?

יש  להניח  כי  הילדים  נמוכי  הקומה  עסוקים  במידה  זו  או  אחרת  בעובדת היותם  שונים,  גם  אם  לא  ניכרים  שום  סימנים  בולטים  לקשיים  בתפקוד החברתי והרגשי. ייתכן  שיעלו  שאלות,  כגון מה משמעות השוני שלי מאחרים? אם  להיות  נמוך  בחברה  זה  'לא  בסדר',  איך  יכול  להיות שאני  בסדר? האם מותר לי לחלום להיות כל מה שארצה כשאגדל?

 

ועוד. התשובות  הפנימיות  הניתנות  לשאלות אלו הן בעלות השפעה על התפקוד של  הילד,  ולכן  כהורים  רצוי להיות ערים  להן. כמו כן רצוי לשים לב למצב של  "כדור השלג",  שבו  אחד מהקשיים האפשריים שתוארו מתחזק, ואחריו מופיעים בזה אחר זה קשיים  נוספים.  במקרה  כזה יש מקום  להתערבות  מקצועית  ומערכתית. 

 

התמודדות  ילדים  מאותגרים 

העולם  האנושי  מכיל  אתגרים  רבים,  ולכל  אדם  יש  יכולת  מפותחת להסתגל  לטווח  רחב  של  אירועים  והתנסויות.ילדים  נמוכי  קומה  מוצאים דרכים  מגוונות  ויצירתיות  להתמודד  עם  החוויות  הניצבות  מולם.

 

דרכי  ההתמודדות  עם  השונות  הפיזית

דרכי  ההתמודדות  של  ילדים  עם  שונותם הפיזית  ועם  המטען  החברתי  הנלווה  לכך נעות  על  רצף על-פי  מידת  תרומתן  להסתגלות  טובה  של  הילד:דרך  המאפשרת  הסתגלות  טובה  היא  פיתוח  אמצעי  לשלוט  בשונות של  הקומה  הנמוכה,  כך  שזו  תכוון  לאפיק  חיובי.  ילדים  מפתחים לעתים  קרובות  מצוינות  בתחום מסוים  (נגינה,  ספורט),  והיא שהופכת  לסימן  ההיכר  החברתי  שלהם. במיוחד  בגילים  צעירים יותר,  מצוינות  בפעילויות  המחזקות  את  שרירי  הגוף  ואת  השליטה בו  ריקוד,  קפוארה תורמת  מאוד  לחיזוק  הביטחון  העצמי.

 

עם  זאת יש  לסייג  בהקשר  זה  את  המינון  -  עד  כמה  הופך  תחום  ההצטיינות לעיקרון  מרכזי  ובלעדי  בהגדרה  העצמית. הסיכון  בכך  טמון  בצמצום הזהות,  כלומר  בפיתוח  תפישה  עצמית  המבוססת  על  תחום  אחד מרכזי,  ולא  על  מיגוון מרכיבים. הזהות  של  ילד  במצב  זה  תלויה בתפקוד  הגבוה  בתחום  ההצטיינות. אי-יכולת  לשמר  את  התפקוד הגבוה באותו מאפיין  עלולה  להוביל  לפגיעה  קשה בדימוי העצמי.בלעדיו  אני  "חוזר  להיות  'נמוך'  מכולם,  ולכן  אני  כל  הזמן  עובד  קשה ומתאמץ,ולא  מאפשר  לעצמי  פשוט "להיות". התנהלות  המוכרת בספרות  המקצועית  כתנועה  בין "doing"  לבין "being".

 

דרך  אחרת  לשלוט  בשונות  הפיזית  היא  לאמץ  את  התדמית החברתית  המגיעה  עמה  או  להילחם  בה  במופגן . בקטגוריה  זו נמצא  את  הילדים  אשר  מאמצים  את  הדימוי  של  ה"קטן"  ומבליטים בהתנהלותם  את  החלק  הילדותי  שבהם. כך  הם  ממקמים  את  עצמם כ"חמוד"  או  כ"ליצן"  של  הכיתה. חווייתם  הפנימית  מבוססת  על ההנחה שאם הם לא יהיו  חמודים"או  "מצחיקים",  הם  ינודו מהחברה.

 

לעומת  זאת  יש  ילדים  נמוכים  שינסו  לתפוס את  מקומםבחברה  על-ידי  מלחמה  בדימוי  של היותי  "קטן". אם  אני  לא  יכול להראות  את כוחי  מול  ילדי  הכיתה,  אני  אראה  אותו  מול  גורמי  סמכות ואהפוך  ל"מנהיג  שלילי". היבט  פנימי  יותר  של  אימוץ  גישה  זו  יכול להיות  תפישה  נוקשה  של  המונח  "להיות  חזק"  והימנעות  מכל מה  שיכול  להיתפש  כביטויי  חולשה,  כגון  בקשת  עזרה  או  תמיכה.

 

סגנונות  התמודדות  אלה  מועילים  בכך  שהם  מאפשרים  השתלבות חברתית,  החשובה  ביותר  לילד,  אך  הם  בעייתיים  בכך  שהם  לוכדים את  הילד  במקום  חברתי  ובדימוי  עצמי  שעשויים  להזיק  לו.

 

סגנון  התמודדות  מסתגל  עוד  פחות  הוא  ניסיון  להימנע  ככל  האפשר ממגע מכאיב  עם  העולם  החברתי  הנתפש  כעוין. במקרים  אלה  ניתן לזהות  נסיגה  מ"בחירה", שבה הילד נוטה  להסתגר  בעולמו  ולפתח עיסוקים שאינם דורשים מגע עם אחר  ומאפשרים הסחת קשב,כדוגמת  משחקי  מחשב  או  ספרים. המחיר  הוא  כמובן  חברתי,  מחיר של בדידות  ועיכוב  בהתפתחות  של  מיומנויות  תקשורת.עם  זאת הצ'טים  באינטרנט  מייצרים  אפשרות  חדשה,  שבה  אפשר  להתנסות בתקשורת  עם  אחרים  בלי  לבוא  עמם  במגע  של  פנים  אל  פנים.התנהגויות  הגולשות  אל  תחום  המוגדר  כהפרעות  פסיכולוגיות,  כדוגמת דיכאון  או  התנהגות  עבריינית,  מצביעות  על  קשיים  בהסתגלות  וצורך בייעוץ  מקצועי . יש  לציין, כי  מקרים  אלה  נדירים  ביותר. 

 

הורות  לילדים  נמוכים 

התחושות  שלנו  כלפי  הקומה  הנמוכה כהורים,  אנחנו  משמשים  מודל  חיקוי  ולמידה  לילדינו. הם  רואים  בנומקור  מהימן  ללמידת  דרכי  התנהגות,  עמדות  ותחושות  כלפי  אירועים והתנסויות. חשוב  לדעת  שילדים  נוטים  להרגיש  וללמוד  לא  רק  מן  הנאמר, אלא  גם  מה לא  נאמר,  ולכן  כדאי  להתייחס  לדרך  הגלויה  והסמויה  שבה  אנו תופשים  את  הקומה  הנמוכה  שלהם.

 

תחושות  אשמה  ואחריות  מאפיינות  הורים  רבים  לילדים  נמוכי  קומה.לכל  הורה  ישנם  פנטזיות  וחלומות באשר למראה ילדיו ולהתפתחותם. תכופות כאשר נוצר פער בין הפנטזיות  למציאות, מתעוררות תחושות של  אכזבה  וכעס,  ובעקבותיהן  אשמה  עמוקה על הופעתן. חשוב  לדעת כי  אלו  תחושות  טבעיות,  שאינן  משקפות  פגם  בהורות  או  מחסור  באהבה ובדאגה הוריות. זאת כל עוד הן אינן  מכתיבות את יחסנו לילד.

 

מקור נוסף לתחושות אשמה יכול להיות  תחושת  אחריות ישירה לקשיים שהילד ניצב מולם בגין קומתו. תחושות  אלו  יכולות להיות  מנומקות בשלל הסברים סובייקטיביים, כדוגמת  תחושת אשמה על העברת מטען  גנטי  "נמוך"או על היעדר טיפול נאות שהוביל  לעיכוב  בגדילה.

 

אם תחושות אלו  משתלטות  עלינו,הן  עלולות להתבטא בדרכים  שאינן מועילות  לילדנו. לדוגמה, הילד שמרגיש  את  רגשי  האשם  של  ההורים מסיק  שאם  אבא  או  אימא  חשים  כך, אז  קומה נמוכה היא ודאי  משהו  רע  מאוד  שצריך להתאבל עליו. דוגמה אחרת היא  מצב שבו רגשי האשם  מובילים  לנטייה  לפצות את הילד ולקושי בהצבת גבולות. ככלל, הורות לילד נמוך קומה אינה  יוצאת  דופן מכל תחום  הורי אחר.

 

עם  זאת  זיהוי  מוקדי  קושי,  כדוגמת  רגשי  אשמה,  חרדות  וקשיים  בקשר  ומתיחות  ביחסי  האחים  במשפחה,  וטיפול  בקשיים  אלה  הם  משימה  לא  פשוטה.  לא  תמיד  יש  לנו    הזמן   או  הכוחות  לעסוק  בכך,  ולעתים  מומלץ  להיעזר  בגורם  מקצועי  בעל  ניסיון  בתחום. 

 

איך  אדע  כיצד  הילד  שלי  חש  בנוגע  לקומתו  הנמוכה?

לשאול  ולדבר  איתו!!  אין  סיבה  לחשוש  מליזום  שיחה  גלויה  על  התחושות וההתנסויות.  הילד  ידע  לשתף  אתכם  בתכנים  ובמידה  הרצויים  לו.

 

מה  הסיכויים  שילד  עם  עיכוב    בגדילה  יגיע  לגובה  תקין  בתום  תהליך  ההתבגרות,  ומה  לומר  לילד  בהקשר  זה?  בהנחה  שאין  הפרעה  נוספת  בתהליך  הגדילה,  התשובה  היא  שקיימים  סיכויים  טובים  כי  הילד  ימצה  את  הפוטנציאל  הגנטי  שלו  עד  תום  תהליך  ההתבגרות.  עם  זאת  רצוי  להתייעץ עם  הרופא  המטפל  באשר  לגובה  המנובא  האישי  של  הילד.  ניתן  לשתף  את  הילד  במידע  שהרופא  מספק,  אך  להיזהר  מפיתוח  ציפיות  יתר.  קומה,  הן  מבחינת  יצירת  קשרים  זוגיים  ובניית  תא  משפחתי והן  מבחינה  תעסוקתית,  אינה  שונה  משאר  האוכלוסייה.  ממצאים  מחקריים  מראים  אף  הם  כי  לא  קיים  קשר  עקבי  בין  גובה  ובין  שיעורי  נישואים  ושיעורי  הכנסה. 

 

האם  יש  קשר  בין  הקומה  הנמוכה  להסתגלות  הפסיכולוגית?

הניסיון  הקליני  מלמד,  כי  רק  במקרים  של  קומה  נמוכה  חריגה  ביותר  ניתן לזהות  קשר  יציב  עם  קיומם  של  קשיים  בהסתגלות  הפסיכולוגית.  גם  בהיבט  המחקרי  לא  מתואר  קשר  ברור  בין  שיעור  הקומה  הנמוכה  ובין  מדדי  הסתגלות  פסיכולוגית.  ממצא  מחקרי  מעניין  הוא  שגובה  נתפש  הוא  מנבא טוב  יותר  של  מדדי  הסתגלות  פסיכולוגית  לעומת  גובה  נמדד.

 

לסיכום, התפקוד הפסיכולוגי והחברתי של ילדים נמוכ קומה אינו  שונה  בהכרח  מחבריהם  בעלי  קומה  תקינה.  כך  גם  התפקוד הבוגר בחברה נמצא מלא  ומגוון. עם זאת  בגיל  הילדות  והנעורים  ניצבים  בפניהם  אתגרים  לא  פשוטים  להתמודדות. הדרך  שבה  יגיבו  אליהם תשפיע  על  מסלולהתפתחותם  הרגשית,  החברתית  והתפקודית.

 

כהורים,   חשוב    להיות  ערים  לקשיים  אלה  ולדרכי  ההתמודדות  עמם  כדי  להעניק  את  התמיכה  והליווי  המתאימים  ביותר.  במכון האנדוקרינולוגי  בבית  חולים  שניידר  קיים  צוות  מנוסה  של  פסיכולוגים  ועובדים  סוציאליים  אשר  ישמח  להיות  לעזר  בנושא  זה. 

 

מתוך הספר "גדילת ילדים" של פרופ' משה פיליפ וד"ר ליאורה לזר

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה
2. אילנה ח 21/03/2015, 03:19:18

האם מישהו מכיר במקרה קבוצת תמיכה של הורים לילדים נמוכים בוגרים?

+ השב
 
1. טליה 29/10/2014, 12:41:24

המאמר מעניין מאוד אבל חבל שלא נותן קצת עזרה להורים כיצד לעזור לילדיהם עם ההתמודדות הפסיכולוגית והחברתית כילדים נמוכים. אני אם למתבגרת שמתקשה מאוד עם גובהה ומלבד הבטחון העצמי שאני מנסה להעניק לה אני עדיין חסרת כלים לקושי מסויים זה.

+ השב