גמילה מחיתולים

תהליך גמילה מוצלח דורש הרבה סבלנות, עידוד ותמיכה
|
הדפס
|
שמור

 

הקיץ בפתח, הפעוט שלכם בסביבות גיל שנתיים, ומתחיל לחץ סביבתי לגמול אותו מהחיתול. ומי לא מכיר את המבטים בגינה לעבר ישבנו של הזאטוט: חיתול או תחתונים?

 

פעוטות עוברים שינוים ומעברים רבים בגיל הרך: גמילה מיניקה ומעבר לבקבוק, מעבר לאוכל מוצק, מעבר לגן ועוד. אבל זה השינוי הראשון שתלוי כולו בילד. אנחנו, ההורים, יכולים רק לעזור לו לעבור אותו, אך התהליך כולו נמצא באחריותו. זו הסיבה שלעיתים קרובות מידי נושא הגמילה הופך לזירת קרב בין הפעוט להוריו ולאחד התהליכים הקשים בשנים הראשונות של הילד.

 

 

מתי ואיך מתחילים?


כדאי להתחיל בהדרגתיות ולשתף את הזאטוט בתהליך: לרכוש ספרים העוסקים בנושא ולהקריא לו, לקנות תחתונים לילד ולתת לו "להתיידד איתם – למדוד, לשים במגירה מיוחדת בארון שלו, לאפשר לילד לראות אתכם מתפנים ולהוריד את המים. כל הדברים האלה עוזרים לו להרגיש בוגר.

 

  • כאשר מרגישים שהילד מוכן להתחיל את תהליך הגמילה, אומרים לו שמאמינים שהוא יכול. שלא נורא אם ירטיב. ואת אותו דבר אומרים גם לעצמנו.
  • אם יותר מאדם אחד שותף לתהליך (מטפלת, גננת) חשוב שתשוחחו בינכם ותגבשו דרך עקבית משותפת, כדי לא לבלבל את הילד בדרישות סותרות.
  • בהתחלה, רצוי להוריד את החיתול רק בשעות אחה"צ, אחרי שנת הצהרים, כשאתם בבית עם הילד.
  • לאחר תקופה מסוימת של הצלחה יחסית, אפשר להוסיף גם את שעות הגן. זה כמובן לא כולל את שנת הצהריים ובטח שלא את הלילה (גמילה בלילה יכולה להתרחש גם שנה אחרי גמילה ביום).

 

תהליך של גמילה מחיתול יכול להמשך גם מספר חודשים, ועם הרבה פנצ'רים בדרך. חשוב שלא תעבירו לילד את התחושה שאתם מאוכזבים או כועסים. זה רק יכניס אותו ללחץ ויפגע בתהליך.

 

תשאלו מידי פעם אם הוא צריך, אבל אל תנדנדו.

 

צילום: מאיה אהרוני

הורים רבים מתלבטים לגבי שתי שאלות עיקריות:


  • האם להתחיל את הגמילה ישר עם תחתונים? – אני באופן אישי בעד מעבר לתחתונים מייד בתחילת התהליך. זה נותן לילד תחושה שאתם סומכים עליו ומאמינים בו. ילד חייב "לפספס" כמה פעמים כדי להבין שמעכשיו בכדי להתפנות הוא צריך ללכת לשירותים. אם אתם מרגישים שזה קשה עבורכם – הלכלוך והטרחה שבדבר, עדיף שתתחילו עם חיתול. זה עדיף על העברת מסר "כועס".
  • להתחיל בשירותים או בסיר? – לבחירתו של הילד. יש ילדים שבהתחלה מפחדים מהשירותים ומעדיפים את הסיר, ואחרים מרגישים יותר בנוח בשירותים. תנו לילד את שתי האפשרות ואפשרו לו לבחור בעצמו.

 

תהליך גמילה מוצלח דורש הרבה סבלנות, עידוד ותמיכה. הוא לא יכול להצליח באוירה של ענישה ופחד. זכרו לשבח את הילד, להיות נינוחים ולקחת בחשבון שיהיו "פספוסים". היו מודעים למסרים הבלתי מילולים שלכם, כמו: הבעות פנים של גועל וכדומה. בסיכומו של דבר, זכרו: מדובר בגופו של הילד ורק הוא יכול לשלוט בו.

 

קיימות שיטות רבות לגמילה ואפשר בהחלט להיעזר בניסיונם של אחרים, אך מה שטוב ונכון לתינוק של השכנה, אינו מתאים בהכרח לתינוק שלך.אם תינוקך אינו משתף פעולה ומגלה יחס שלילי. שום דבר לא יקרה אם תנסו שוב בעוד מספר חודשים.

 

אל תיבהלו מהנשמות הטובות שיפחידו אתכם ש"בסוף הוא יעלה לכתה א' עם חיתול".

 

גמילה נכונה מבוססת על הקצב ההתפתחותי של הילד. והגמילה המהירה היא לאו דווקא הנכונה עבורו.

גמילה מוצלחת נוטעת בילד תחושת גאווה והישג.

 

 

בהצלחה.

 

על הכותבת:

נועה ציטרין-סיבוני, מנחת קבוצות הורים, מומחית לגיל הרך. בוגרת המרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. בעלת תואר בפסיכולוגיה וחינוך ו Bed בחינוך מיוחד. מנהלת פורום הורות-ייעוץ מומחים בפורטל דולה. נשואה ואמא ל-3 ילדים.
noasibony@bezeqint.net

תגובות הגולשים