רוצים להבין את התינוק לפני שהוא מסוגל לדבר?

שפת הסימנים לתינוקות מאפשרת תקשורת ושיחה עם התינוק
|
הדפס
|
שמור

כאשר מעין הייתה בת 8 חודשים, ורצתה לשתות חלב, היא החלה לקמוץ את אגרופה הקטן בתנועות של חליבה. זה היה הסימן לאמא לבוא ולהניק. כשהרטיבה ורצתה חיתול יבש, טפחה פעמיים על מכנסיה, וראתה שאמא ואבא מגיבים למה שהיא אומרת בשפת הסימנים. כשהיה לה קר ורצתה כובע, סימנה בקלות על ראשה.


מעין היא אחת הילדות בנות המזל, שנחשפו לשפת הסימנים לתינוקות בתקופה הקשה ביותר בחייה. היא כבר יודעת מה היא רוצה, אבל היא איננה מסוגלת עדיין לומר זאת. היום, בגיל 16 חודשים, היא משוחחת עם הסובבים אותה דקות ארוכות, "אומרת" מה היא בדיוק רוצה, כמו למשל, "עוד לאכול", "האוכל חם", "להחליף חיתול", "לרדת מהכיסא", "רוצה חיבוק". היא גם משתפת את הסובבים במראות שהיא רואה כמו "ירח", "כלב", "חתול", תמונה של קרנף, תמונה של ג'ירפה, וגם ממציאה סימנים משלה כמו למשל "אופנוע" שעובר ברעש ומהר מול חלון הבית.

מאז הגיעה לגיל ארבעה חודשים, הקפידו הסובבים את מעין, כולל אחיה בן ה-3 והסבתא, להשתמש בשפת הסימנים במקביל לשפה המדוברת בבית, וזו הייתה למעשה כמו שפת-אם שנייה, שמעין יכלה בלי כל קושי להתחיל ולהשתמש בה כדי לבטא את עצמה, וכך להימנע מאותם מצבים מביכים שבהם ההורה עומד מול הילד ואיננו יודע מדוע הוא בוכה ומה הוא רוצה (ראו, למשל, את הספר הנפלא "את זה" שכתבה נירה הראל לציוריו המקסימים של יוסי אבולעפיה). בכלל השימוש בסימנים איפשר לה להימנע מהתיסכול העצום הנובע מחוסר היכולת של התינוקות לתקשר לפני שכל אברי הדיבור מבשילים ומאפשרים להם לומר את מה שהם רוצים.

 


מותאם לישראל


הוריה של מעין הם מפתחי שיטת "שפת הטף", שיטה מקיפה, היונקת מתוך ארבע גישות אמריקניות שונות לסימני תינוקות לילדים, כאשר בשלב הסופי היא הותאמה לתינוקות בסביבה הישראלית ובהוויה הישראלית השונה מזו האמריקנית. הם מעבירים קורסים להורי תינוקות בני כמה חודשים עד שנה וקצת, הרוצים לשפר את התקשורת או ליצור תקשורת עם התינוקות שאינם יודעים עדיין לדבר.

צילום: מאיה אהרוני

בעקבות הביקוש הגדל והולך והמודעות הגוברת לנושא (במיוחד עכשיו לאחר בכורת הסרט "פגוש את הפוקרס" עם רוברט דה-נירו, שם משתמש תינוק בשפת הסימנים),פתחו הוריה של מעין הרשמה לקורס מדריכים בשפת הטף, כי בקרוב מאוד לא יוכלו לעמוד בביקושים ויש להם גם תחושה של שליחות, אחרי שנעמי עמדה בקשר ישיר עם שתיים מהחוקרות הראשיות של תחום סימני התינוקות בארה"ב יותר מארבע שנים, וחלקה עמן חוויות על השלבים האחרונים של המחקר. "אני מרגישה שיש כאן סיכוי לשפר את התקשורת עם התינוקות ולהפחית במידה ניכרת את התסכולים שלהם ושל ההורים", היא מסבירה. "הבן הבכור שלנו נחשף לשפת הסימנים במידה מועטה, כי עוד לא היינו מגובשים, אבל אצל מעין זה כבר כמו עוד שפת-אם".


ספקנים אמרו, שהשימוש בשפת סימנים מעכב את התפתחות הדיבור של התינוק, אבל המחקרים המדעיים, שנערכו במשך 20 שנה, הוכיחו כי ההיפך הוא הנכון. מן המחקרים עולה עוד, כי הסימון מעודד את התינוקות ללמוד לדבר והם מדברים לפני עמיתיהם שלא למדו לסמן. כעיקרון, כשההורה מלמד מלה חדשה, הוא אומר אותה בקול רם, במקביל לסימון ומשלב אותה בשגרת השיחות עם התינוק. התינוק יתחיל לסמן לפני שיתחיל לדבר, כי אברי הדיבור אצלו עדיין לא בשלים, אבל כאשר יוכל להגות את המלה, הוא יוותר על הסימון ויתחיל לדבר.  גם אצל מעין מתרחש תהליך דומה. היא מסוגלת לומר כמה מלים, שקודם לכן הייתה מסמנת אותם, וברגע שהצליחה לדבר, נטשה את הסימן. רק כשהיא חוששת שלא הבינו אותה, היא מוסיפה את הסימן למלה המדוברת.


מחקרים חדשים בתחום העצבים הראו כי האזורים במוח השולטים בפה ובדיבור והאזורים השולטים על תנועת כפות הידיים חופפים במידה רבה וגם מתפתחים יחד. הוראה של תנועות פשוטות, או סימנים, לתינוקות לפני שהם מסוגלים לדבר, היא דרך להתחיל את תהליך השימוש בשפה ואת התקשורת האנושית, כאשר במקביל נוצר גירוי להתפתחות שכלית. השיחות בסימונים וללא מלים מביאות עמן יתרונות כמו הגדלת אוצר המלים, קשר עמוק יותר בין הורים לילדים, שיפור ההערכה העצמית והפחתת התקפי הזעם במהלך תקופת "גיל שנתיים האיום" אך גם הרבה לפני כן.


מחקר שביצעו שתי מומחיות בהתפתחות ילדים, ד"ר לינדה אקרדולו מאוניברסיטת קליפורניה בדייויס וד"ר סוזאן גודווין מאוניברסיטת קליפורניה בסטניסלאוס, במימון המכון הלאומי לבריאות של ארה"ב מצא, כי תלמידי כיתה ב', שעד גיל שנתיים השתמשו בשפת סימנים לתינוקות, נמצאו בעלי מנת מישכל הגבוהה ב-12 נקודות לעומת ילדים בני גילם, שלא נחשפו לסימני התינוקות.


שפת הטף מבוססת על תוצאות של מחקר מוקפד לאורך שני עשורים, כולל מחקר ארוך טווח. 

 

 

עיקרי המחקר


יותר מ-140 משפחות הצטרפו למחקר בתחילתו, כאשר התינוקות שלהם היו בני 11 חודשים. המשפחות שוייכו בצורה אקראית לקבוצה של תינוקות עם סימנים ולקבוצה של תינוקות ללא סימנים. הקבוצות היו שוות בתחילת המחקר, בכל הנוגע לפרטים הבאים" מין וסדר הלידה של הילדים, הנטייה שלהם לדבר או לנסות לדבר, השכלת ההורים ורמת ההכנסה בבית.

 

היכולת של הילדים במחקר נבדקה בגיל 11, 15, 19, 24, 30 ו-36 חודש. בנוסף, בגיל 8 נערכה בדיקה לכל הילדים שניתן היה לאתר והם נבדקו בבחינת IQ מסוג WISC-III, המדד הנפוץ ביותר בארה"ב לבדיקת רמת האינטליגנציה אצל ילדים. מתוצאות המחקר התברר, כי תינוקות בני 24 חודש שעבדו עם סימני התינוקות, דיברו בממוצע יותר כמו תינוקות בני 27 או 28 חודש, יתרון של שלושה חודשים לעומת אלה שלא נחשפו לשפת סימני התינוקות. בנוסף, תינוקות מסמנים הצליחו לחבר משפטים ארוכים יותר בצורה משמעותית. תינוקות מסמנים בני 36 חודש דיברו בממוצע כמו תינוקות בני 47 חודש, דבר שנתן להם מקדמה של כמעט שנה לעומת חבריהם שלא נחשפו לסימנים. בני 8 שנים מהקבוצה המסמנת הצליחו להגיע בממוצע לציונים גבוהים ב-12 נקודות במבחני IQ לעומת עמיתיהם שלא נחשפו לסימנים.

 

המסקנה החד-משמעית של החוקרות הייתה שהשימוש בסימני התינוקות מסייע לילדים לפתח הן שפה והן מיומנויות תפיסתיות.

 

לתוצאות דומות הגיע גם ג'וזף גרסייה, חוקר שפת הסימנים האמריקנית (לחרשים) וחוקר התפתחות בשלבי הילדות הראשונים. גרסיה, מחבר רב המכר וסידרת קלטות וידאו בשם "סמן עם תינוקך: כיצד לתקשר עם תינוקות לפני שהם יכולים לדבר", שם לב, כי תינוקות שומעים להורים חרשים יכלו להודיע על רצונם וצרכיהם הרבה יותר מוקדם מתינוקות להורים שומעים. ממחקריו עולה, כי באמצעות הסימנים הקשר בין הורים לתינוקות יכול להתחיל כבר בגיל 8 חודשים, ולא להתעכב עד השלמת ההתפתחות של הדיבור בגיל 16 עד 18 חודשים.

 

כ-10 שנים לפני כן, בשנת 1973, בספרו "עולם התינוקות (בתחילה לא היו מלים)", התייחס פרופ' כלב גטניו ליכולת השכלית ולרמת המודעות הגבוהה של התינוקות, בתקופה שלפני התפתחות מערכת הדיבור. הוא הגיע למסקנה במחקריו, שצריך לחשוף את התינוקות כמה שיותר למבעים מילוליים לצד מבעים בלתי מילוליים, כך שכל ילד יוכל לקלוט את כל מה שהוא מסוגל לקלוט, בלי שיוגבל על ידי גורמים חיצוניים, החושבים בטעות שהוא איננו מסוגל ליותר.

 

 

דרישה עצומה


מן המסקנות שלו ניתן להבין שאסור למעשה ללמד את התינוקות שפת סימנים, כי אז הם ילמדו אותה ברמה של שפה שנייה נרכשת, שהיא רמה נמוכה מזו של שפת אם, שלא מלמדים אותה אלא נלמדת בצורה טבעית. ואכן ב"שפת הטף" מבינים ההורים את החשיבות של חשיפת התינוק לסימנים בשימוש השגור בשפה, במקביל לשפה המדוברת, וברגע שהוא מסוגל לבטא את עצמו, אם בתנועה או בהבעה, הוא יעשה זאת "בלי שילמדו אותו" כפי שלאחר מכן יעשה בשפת אמו המדוברת.


פרסום בארה"ב של תוצאות המחקרים על תקשורת עם תינוקות, הוביל לדרישה עצומה לקורסים, לסדנאות, לקלטות וידאו ולספרים והיום יש בעולם כמעט 200 אלף ילדים המשתמשים בשפת סימנים בשיטה זו או אחרת. "סימני תינוקות: כיצד לשוחח עם התינוק שלכם לפני שהוא יכול לדבר", ספרן של ד"ר אקרדולו וד"ר גודווין המבוסס על מערכת הסימנים, הפך לרב-מכר בארה"ב וגם תורגם לעברית, אך לא זכה כאן לתשומת לב הראוייה. בארבע השנים האחרונות, בעקבות המחקרים המדעיים, נערכות סדנאות רבות להורים ולמטפלים, שמטרתן להעשיר את "אוצר הסימנים" של התינוקות, כדי שלא יסתפקו רק בנפנוף יד לשלום. "אם הילד יודע לנופף לשלום, הוא גם יוכל לסמן שהוא צמא, רוצה לאכול, חם, קר ועוד הרבה סימנים, ולחזק את הקשר עם הוריו ועם הסובבים אותו".

 

היכולת לתקשר הופכת את השהות במחיצת התינוק למהנה יותר, כששני הצדדים מבינים זה את זה. השנה חלה תנופה גדולה בתחום הסימון לתינוקות בארצות הברית, עם הגברת המודעות לנושא, לא במעט בזכות מספר מאמרים בעיתונים חשובים כמו "סקרמנטו בי" בעמק הסיליקון ו"ניו יורק טיימס" בחוף המזרחי.

 

 

התפעלות כללית


כמעט בכל שבוע מתפרסם בעיתונות האמריקנית, המודפסת והאינטרנטית, מאמר לגבי שפת הסימנים לתינוקות תוך התפעלות כללית מן התופעה ומן היכולת של התינוקות בגיל כה צעיר לתקשר בצורה כל כך מדהימה. התגובות למראה תינוקות מסמנים מלוות בדרך כלל בפליאה של המבוגרים, שלא ידעו שהתינוקות מבינים כל כך הרבה, וכל "חטאם" היה בכך שלא יכלו לבטא זאת עד שנחשפו לשפת הסימנים.


סדנאות נערכות היום להורים לילדים בגילאי 4 חודשים עד שנתיים, והן מיועדות לא רק להורים, אלא לסביבה התומכת של התינוק, כמו לאחים הגדולים, למטפלים אחרים, וגם לאנשי מקצוע בתחום הטיפול בילדים בגיל הרך. לומדים בהן כיצד ללמד את התינוקות את הסימנים בזה אחר זה, משלב ההישרדות, דרך שיגרת היום-יום ועד להבעות של רגש ושיתוף ההורים בחוויות, כמו למשל, התבוננות בבעלי חיים ובטבע בכלל.

 

הצטרפו עכשיו לעשרות אלפי משפחות מסמנות בכל העולם.

 

לפרטים על סדנת "שפת הטף- לשוחח עם תינוקות":  03-5713991 או במייל: merkaz@doula.co.il
מדי פעם נפתחים גם קורסים להכשרת מדריכי שפת הטף ועיסוי תינוקות.

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה