המלצות משרד הבריאות: להניק 6 חודשים לפחות

משרד הבריאות הוציא בחודש שעבר תדריך לעוסקים במקצועות הבריאות כדי להבטיח תזונה נבונה בילדות ולקידום הבריאות, בטווח הקצר ובטווח הארוך. ההמלצות בתדריך מבוססות על ראיות מדעיות ואחדות דעים, אולם מחקרים רבים שעוסקים בתזונת תינוקות אינם מבוססים על ניסויים קליניים משום שאי אפשר לבצעם או שאינם אתיים מסיבות שונות.

המלצות צוות המומחים הן חד משמעיות: חלב-אם הינו ההזנה המיטבית לתינוקות. חלב האם מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה בכמות ובאיכות הדרושה לתינוק עד גיל 6 חדשים.

מומחי המשרד ממליצים:

• לעודד הנקה בלעדית עד תום החודש השישי והנקה עם תוספות מהחודש השביעי.
• לייעץ על עקרונות ההנקה ויישומה לפני הלידה ולאחריה.
• לעודד הנקה לפי דרישת התינוק, גם בתקופה הראשונה לאחר הלידה, בבית- החולים.
• לעודד המשך הנקה במקומות העבודה ושימוש במשאבות לשאיבת חלב-אם להזנת התינוקות.
• להימנע ממתן מוצצים ובקבוקים לתינוק היונק.
• לקדם סביבה אינטימית ותומכת בהנקה במקומות העבודה ובמקומות ציבוריים.
• לתת תכשיר ויטמין D3 לכל תינוק, יונק ושאינו יונק, החל מהלידה ועד תום החודש השנים עשר לחיים. המינון היומי המומלץ הינו 400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 מידי יום, לכל תינוק המקבל הנקה מלאה, או הנקה ותמ"ל בשנת החיים הראשונה.
• 200 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 מידי יום, לכל תינוק המקבל הזנה בתמ"ל ללא הנקה.
• לעודד נשים מיניקות שמעשנות, להפסיק לעשן, או לפחות להפחית בעישון. לאלה שממשיכות לעשן, עדיין רצוי לבחור בהנקה.
• להתאים את הטיפול התרופתי לאם מיניקה, בהתחשב בהנקה. במקרים בהם האם חולה במחלה זיהומית או נוטלת תרופות מסוימות, על הרופא לסייע לאם בהחלטה האם להניק.
  להמליץ לאם נשאית HIV, או חולת איידס בישראל על הזנה בתרכובות מזון לתינוקות.

לפי הדו"ח, להנקה יש יתרונות רבים:

ירידה בשיעורי זיהומים: נמצא שהנקה מגינה בפני זיהומים במערכת העיכול ובמערכת הנשימה, ומורידה את הסיכון לדלקת האוזן התיכונה. נמצא שתינוקות שהוזנו בחלב אם מזמן לידתם ועד גיל 13 שבועות או יותר, היו בעלי שיעורים נמוכים יותר באופן מובהק של מחלות במערכת העיכול ובמערכת הנשימה לאורך כל שנת חייהם הראשונה, בהשוואה לתינוקות שהוזנו בתרכובות מזון לתינוקות (להלן תמ"ל). בהשוואה לתינוקות שהוזנו בתמ"ל, אלה שקיבלו חלב אם בלבד במשך 16 שבועות לפחות, סבלו מפחות אירועים ראשונים וחוזרים של דלקות באוזן התיכונה במשך שנת חייהם הראשונה. תינוקות שקיבלו חלב אם ומזונות נוספים לפני גיל ארבעה חודשים, היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח דלקות באוזן התיכונה. מטה-אנאליזה שנעשתה לאחרונה הראתה שרמת הסיכון קטנה כאשר ההנקה נמשכת לפחות 3 חדשים. על-כן נראה כי הנקה בלעדית, ללא תוספת מזונות אחרים, הנה בעלת השפעה מגינה בפני התפתחות זיהומים.

מניעת מוות בעריסה (SIDS): למרות שמספר מחקרים הצביעו על הנקה והגנה אפשרית בפני מוות בעריסה, לא הוכח עדיין הקשר הסיבתי ביניהם. מחקרים אלה לא תיקנו לגורמים "מבלבלים" (confounders, ערפלנים) כגון: תנוחת השינה של התינוק וחשיפתו לעישון של בני המשפחה, שני גורמי סיכון חשובים הקשורים בתופעה זו.

מניעת אלרגיות: שיעור הדיווחים על אלרגיות בתקופת הינקות גבוה ומוערך ב -10%, אולם נראה שהשיעור האמיתי קרוב יותר ל- 2%. השונות הרחבה בשיעורי הארעות מחלות אטופיות בתינוקות נובעת מהבדלים בקריטריונים ושיטות האבחנה, וכן בשל השיעורים הגבוהים של אבחנת שווא על ידי ההורים. מחקרים בעלי תבנית מחקרית לקויה תרמו למחלוקות הקיימות באשר להשפעה המגינה של חלב אם בפני מחלות אטופיות.

בתינוקות בעלי סיכון מוגבר, בשל היסטוריה משפחתית חיובית (הורה אחד או יותר, או אח/ות שפיתחו מחלה אטופית), הנקה בלעדית שנמשכה לפחות 4 חדשים, הראתה על הגנה בפני מחלות אטופיות. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין הנקה וירידה בשיעורי ההארעות של מחלות אטופיות בתינוקות ללא רקע תורשתי 14. לא הוכח שהימנעות אמהות לתינוקות עם רקע תורשתי של רגישות למזונות מסוימים (ממזונות כגון חלב, מוצרי חלב, ביצים, בטנים), משפיעה על הורדת שיעורי ההארעות והחומרה של מחלות אטופיות אצל התינוק במשך שנת החיים הראשונה. לכן, עד אשר יעילותן של הדיאטות המוגבלות במוצרי מזון בעלי פוטנציאל אלרגני במשך ההריון וההנקה תוכח, אין להמליץ על כך באופן שגרתי לאמהות ותינוקות בסיכון.

מניעת סוכרת נעורים: מספר מחקרים הראו שסוכרת תלויה באינסולין (סוכרת מסוג 1, סוכרת נעורים) שכיחה פחות בתינוקות שינקו בהשוואה לתינוקות שהוזנו בתמ"ל. לא ידוע אם הסיבה הנה השפעה מגנה של המערכת החיסונית המצויה בחלב אם, או השפעה שלילית של חלבוני חלב הפרה. מגוון מחקרים תצפיתיים מורים שצריכת חלב פרה מהווה זרז להתפתחות סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) בילדים בעלי פוטנציאל גנטי. מחקרים אלה נתמכו על ידי ממצאים ממחקרים אחרים שזיהו נוגדנים לחלק מחלבון אלבומין חלב הפרה בקרב שיעור גבוה של ילדים שאובחנו עם סוכרת נעורים. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים המליצה ב-1994 לילדים ממשפחות בסיכון לסוכרת תלויה באינסולין להימנע מצריכת תמ"ל על בסיס חלב-פרה או בסיס סויה וכן מחלב ותוצרתו במשך שנת החיים הראשונה. מאז פרסום הנחיות אלה פורסמו מחקרים נוספים שלא מצאו נוכחות של נוגדנים לאלבומין חלב הפרה בחולי סוכרת תלויה באינסולין. נוגדנים אלה נמצאו גם בשיעור דומה באנשים עם מגוון של מחלות אוטו-אימוניות אחרות. יתרה מכך, לא נמצא קשר בין צריכת חלב פרה, דגנים, פירות, ירקות או חלבון בשר בחודשים השלישי עד השישי ואוטואימוניות של תאי בטא של הלבלב. נדרשים מחקרים פרוספקטיביים מבוקרים כדי לבחון את הקשר בין סוכרת וחלב פרה.

שיפור ההתפתחות הקוגניטיבית: על אף שהמנגנון אינו ידוע, ממצאי מחקרי עוקבה מורים שהערך הממוצע של ההתפתחות הקוגניטיבית בקבוצות ילדים שקיבלו חלב אם, גבוה יותר מאלה שהוזנו בתמ"ל, באותה סביבה ואווירה. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הקשר הקיים בין הנקה ובין גורמים חברתיים וסביבתיים, המשפיעים אף הם על התפתחות קוגניטיבית.

שמירה על גדילה תקינה:  מחקרי אורך, שנערכו לאחרונה בצפון אמריקה, הדגימו קצב גדילה איטי יותר אצל תינוקות שינקו מעל לשלושה חדשים, לעומת תינוקות שהוזנו בתמ"ל (או שינקו פחות משלושה חודשים). שתי קבוצות התינוקות היו בעלות רקע סוציו-אקונומי ואתני זהה. לא נצפה הבדל בין ההתפתחות ההתנהגותית, רמת הפעילות והתחלואה בין שתי הקבוצות, דבר המרמז על כך שאין משמעות בריאותית לקצב הגדילה האיטי יותר בקרב יונקים מעל שלושה חדשים.  

26 מחקרי חתך ועוקבה הוכיחו כי הנקה יכולה למנוע התפתחות השמנה ומחלות תלויות גיל.

מוסכם שגדילת תינוקות יונקים צריכה להוות את התקן לגדילה התקינה של תינוקות בכלל. כאשר קצב הגדילה האיטי יותר של תינוק יונק, בריא ומשגשג מתפרש בטעות כ"גדילה לא יציבה" או כ"גדילה לא תקינה", עלול הדבר להוביל לדאגה מיותרת לגבי המשך ההנקה. דבר זה יכול להתנגש עם עידוד ההנקה בששת החודשים הראשונים לחיים. השוואת גדילתו של תינוק יונק לנתוני רפרנס (עקומות גדילה) המתבססים על גדילת תינוקות שאינם יונקים עלולה להוביל למעקב וחקירה שאינם הכרחיים ולדאגה מיותרת של ההורים.

בנוסף, עקומות הגדילה מהוות מדדי סינון ומעקב, ואינן כלי אבחנתי מוחלט. לא כל סטייה מהעקומות משמעותה בעיה בגדילה. יש להתחשב במשקל הלידה, התקדמות לאורך זמן הגדילה, מדדי המשפחה ומצב בריאות כללי. עקומות הגדילה המחייבות הן העקומות המומלצות לשימוש על ידי משרד הבריאות הישראלי והמבוססות על העקומות האמריקאיות משנת 2000. השימוש בעקומות אלה צריך להיות ברצף הן בקהילה והן בבית החולים.

חלב אם מומלץ לכל התינוקות, כמעט ללא יוצאים מן הכלל. המקרים היוצאים מן הכלל הנם:

תינוקות הסובלים ממחלות מטבוליות מסוימות כגון גלקטוזמיה, תינוקות לאמהות נשאיות HIV וחולות באיידס (בארצות מתפתחות מעודדים הנקה גם לאמהות אלה) ותינוקות לאמהות החולות בשחפת פעילה שאינה מטופלת.

מומלץ להניק תינוקות של אמהות שאובחנו כסובלות מזיהום בציטומגלווירוס או אדמת. במקרים של אמהות שאובחנו כסובלות מדלקת כבד זיהומית (B) ניתן להניק בתנאי שהתינוקות חוסנו כיאות. במקרים בהם קיים חוסר ביטחון באשר להמלצות, יש לפנות לרופא לקבלת ייעוץ.