התהליכים הנפשיים בהריון העלולים לגרום חרדה ודיכאון

עם השיפור בפתיחוּת לנושאים הקשורים לנפש ולהפרעות נפשיות, נושא דיכאון אחרי לידה הפך למוכר הרבה יותר מבעבר. יחד עם ההכרה בנושא ניתנת לנשים לגיטימציה לחוות את הקשיים שנלווים לתקופה זו של אחרי הלידה ולדבר עליהם. אולם קיים נושא נוסף, משמעותי גם הוא לנשים, שכמעט שאין מדברים עליו. הכוונה לתהליכים הנפשיים העוברים על נשים במהלך ההריון, ולבעיות נפשיות בתקופה זו, כמו תסמיני חרדה ודיכאון במהלך ההריון.

לפני שאגע בנושא התהליכים הנפשיים שעוברת אישה בהריון, הקדמה קצרה על מה זה בכלל עולם פנימי. כולנו מודעים לכך שיש לנו פנטזיות, מחשבות כמוסות, ציפיות, רצונות, חלומות. את חלקם אנו שומרים לעצמנו, ובחלק מהם נשתף אנשים קרובים לנו. אבל יש עולם רחב, ולעיתים אף סוער, שאנחנו לא מודעים לקיומו, או מודעים רק לפרקי זמן קצרים, וגם אז רק לחלק ממנו. אפשר לדמות עולם זה לזרמים שאנחנו לא רואים אבל קיימים מתחת למים, או לחלק של הקרחון שמתחת למים אותו לא ניתן לראות מבחוץ. עולם זה מתהווה במהלך חיינו, ומתחיל להיווצר עם לידתנו. לדמויות שאנחנו פוגשים לראשונה בעולם - כאשר התינוק הוא בשלב פגיע וחסר אונים, תפקיד משמעותי במיוחד בעיצוב העולם הפנימי. אפשר לומר שהעולם הפנימי מורכב מחוויות שעברנו, ומיחסים שלנו עם דמויות משמעותיות בחיינו.

במהלך החיים, חלק גדול ממה שנרשם בעולם הפנימי מודחק, ונשאר מאוחסן, בלי שנצטרך לגעת בתכנים אלה ולעסוק בהם. עם זאת, תכנים אלה משפיעים עלינו כל הזמן, באופן בו אנו מתייחסים ופועלים בעולם.

בספרהּ "הריון, העולם הפנימי", מדברת המחברת יונה רפאל לב, על עולמה הפנימי של האישה ההרה. במהלך חיינו, יש כאילו קרום  ממברנה, חדירה למחצה בין העולם הפנימי המודע לנו והעולם הלא מודע, המודחק. במהלך ההריון, הממברנה הזו הופכת להיות חדירה הרבה יותר, ומטענים, זיכרונות חוויות וקשיים מהעבר- צפים ועולים.

עיקר התכנים שעולים במהלך ההריון הם תכנים שקשורים לינקות, אותה חוותה האישה שעומדת להיות אם, עולים היחסים שלה עם אימה ואביה, ועם דמויות משמעותיות אחרות בינקותה ובתקופת ילדותה המוקדמת. כל אלה עולים, ופוגשים את התכנים המודעים בהם עוסקת אישה בהריון. 

מהם התכנים שמעסיקים אישה בהריון?
תחום שמעסיק במיוחד הוא נושא האימהות. יש עיסוק במחשבות כמו איך אני אהיה כאמא, האם אהיה דומה לאימא שלי? האם ארצה להיות דומה לה? מתחיל להיווצר הבסיס לדימוי העצמי של האישה כאימא. דימוי זה ניזון מהיכרותה את אימהּ שלה, מהיכרות שלה של אימהות אחרות, מדברים ששמעה, שראתה, שקראה, מחוויות שחוותה כתינוקת וכילדה. שוב, זה מקום המפגש של תכנים מודעים ולא מודעים. התכנים שלא היו מודעים יכולים לעורר קושי. לפעמים הם כואבים או מעוררי חרדה. לפעמים הם מתנגשים באופן כלשהו עם התכנים המודעים, או עם עצמם.

לרוב, במהלך ההריון, נשים עוברות תקופה של התכנסות עצמית, ועיסוק בשינוי הגדול שהן עוברות, ובתינוק שגדל בתוכן. סביב אמצע ההריון מתחילות להיבנות ציפיות  - ציפיות וחלומות הקשורים לתינוק - איך הוא יהיה, אילו תכונות יהיו לו, איך ייראה, איך יהיה הקשר איתו. הציפיות ניזונות מהעולם הפנימי של אותה אם לעתיד. במהלך ההריון, ואח"כ, אחרי הלידה, נעשה עיבוד של התכנים הללו. המשימה של האישה ההרה והאם החדשה היא להצליח לעבד ולארגן תכנים אלה, לחבר אותם למציאות החיים, ולהמשיך הלאה בחייה. כפי שהצלחתן להבין מהתיאור עד כה, מדובר במשימה לא פשוטה. לא פעם עולים התכנים הללו באופן גלוי ומודע, ובאון פחות גלוי - כמו בצורת חלומות הקשורים לאימהות, לידה, והריון. לפעמים תכנים אלו מתבטאים בתחושת חרדה, דאגה לשלום העובר, דאגה וחששות לקראת הלידה ועוד.

במהלך ההריון אישה עוברת שינויים גופניים משמעותיים  ומהירים. בהשוואה למשל לגיל ההתבגרות, הרי שאז מתפרשׂים השינויים על פני מספר שנים. ואילו בהריון – על פני מספר חודשים. במקביל לשינוי החיצוני הנראה, האישה צריכה לבצע שינוי פנימי של הדימוי הגופני שלה, ולהסתגל לדימוי החדש. כאן יבואו לידי ביטוי היחס של אישה לגופה. נשים עם בעיות בדימוי הגופני, כמו נשים שסובלות מהפרעת אכילה, יתקשו להתמודד עם שינויים אלה.  נשים אלה חשות באופן מודגש תחושה של איבוד שליטה על גופן, או תחושה שהגוף כאילו לא שלה. יש לזכור שמדובר לא רק בשינוי בצורת הגוף, אלא, בתקופה ייחודית, בה בתוך הגוף גדל יצור חי חדש. מצד אחד העובר הוא חלק מהאישה ומצד שני - משהו נפרד, שונה ממנה, עם חיים משלו. תחושת ומחשבות כמו "אני מרגישה שיש לי פולש בבטן" או "חייזר גר לי בגוף" יכולות להופיע אצל נשים הרות.

 עד כאן תיארתי את התהליכים הנפשיים הרגילים שעוברים על נשים במהלך ההריון. כפי שכבר אמרתי, התהליכים חלקם מודעים וחלקם לא.מידת העיסוק בתכנים שונה בין אישה לאישה. בחלק מהמקרים, יש קושי בתהליכים אלה, ויש נשים, שיסבלו מתסמינים של דיכאון או חרדה והפרעות נפשיות במהלך ההריון.

מתח מתמיד

הביטוי יכול להיות תחושה של מתח מתמיד, מועקה, חרדה ניכרת לקראת בדיקות בהריון, עיסוק ממושך ומטריד בממצאי הבדיקות, חששות מעיקים לשלום העובר. לפעמים נלווים תסמינים גופניים של חרדה-דפיקות לב, קוצר נשימה, אי נוחות בבטן, בחילות, הקאות, שלשולים, סחרחורת. במקרים אלה חייבים קודם כל לברר האם יש סיבה גופנית לתסמינים. כשמדברים על תסמינים דיכאוניים הביטוי יהיה תחושה של עצב, מועקה, חוסר הנאה. לעיתים אי שקט, חוסר מנוחה, לעיתים ירידה באנרגיה בכוחות ובפעילות עד התפתחות דיכאון "קליני", כלומר, דיכאון כאבחנה פסיכיאטרית. (עוד על אבחנה וביטוי של דיכאון-במאמר על דיכאון אחרי לידה).

במחקרים שונים בספרות הרפואית נמצא שמדובר באחוז לא מבוטל של נשים. אחוז הנשים ההרות הסובלות מתסמינים חרדתיים או דיכאוניים נע בין 10%, בחלק מהמחקרים, עד 26% בקרב נשים מאזורי מצוקה (1). חלק מנשים אלה ימשיכו ויסבלו מהתסמינים גם לאחר הלידה. באחד המחקרים נמצא של-46% מהנשים שסבלו מתסמינים דיכאוניים במהלך ההיריון סבלו  מתסמינים דומים בשבועות שלאחר הלידה (2). עוד נמצא, שתסמינים חרדתיים בהריון מהווים גורם סיכון להתפתחות דיכאון לאחר הלידה (3). למצבה הנפשי של האם יש השלכות גם על המצב הגופני, ויתכן שגם על העובר. נמצא שנשים עם תסמינים דיכאוניים וחרדתיים בהריון סבלו יותר מבעיות גופניות  בזמן ההיריון, נזקקו ליותר ימי מחלה בזמן ההיריון וביקרו יותר אצל רופא הנשים. נשים אלה הביעו יותר פחד ודאגה לקראת הלידה עם עליה בשיעור הניתוחים הקיסריים המתוכננים (4).

מחקרים שבדקו אימהות שנחשפו לגורמי דחק קשים, לתקופה ארוכה במהלך ההריון, מצאו השפעה על התינוקות שנולדו לנשים אלה. רוב המחקרים הללו בדקו נשים באזורים מוכי אסונות או מלחמות, ויש לשער שכאשר מדובר בתקופות קצרות יותר, ובגורמי דחק פחות חזקים, ההשפעה על העובר אינה כה משמעותית.

לא קשה להתנתק

בכל מקרה, אם בעבר הייתה נטייה לפטור אישה בהריון, שמתלוננת על חרדה, או סובלת מדיכאון במילים כמו-מה את רוצה , את בהריון, או תעזבי, אחרי הלידה זה יעבור, היום ברור שיש להתייחס לתסמינים אלה, לעזור לאישה לפנות לטיפול ולטפל בהתאם לאבחנה ולצורך.  טיפול בבעיות אלה יכול להיות בשיחות בלבד-פסיכותרפיה, ולעתים יש צורך גם בטיפול תרופתי. כאשר האבחנה ברורה, וידוע לפי הידע הרפואי שנצבר עד כה, שאישה תוכל להפיק תועלת מטיפול התרופתי, מנסים לבחור תרופה שאינה גורמת נזק לעובר המתפתח. בסופו של דבר, כאשר שוקלים טיפול תרופתי באשה בהריון, על המטפל לבצע שיקול של עלות  מול תועלת. כפי שהסברתי, העובר חשוף כנראה לא רק לתרופה אלא גם למצב הנפשי של אימו. אם למשל ידוע שתרופה מסוימת עלולה לגרום בסיכון נמוך ביותר לבעיות מסוימות אצל העובר, לפעמים השיקול יהיה לטפל בכל זאת, כאשר ממליצים לאישה ההרה להיות במעקב הריון מכוון לסוג הבעיות שעלולות, אולי, להתפתח.

לסיכום - במהלך ההיריון נשים עוברות תהליכים נפשיים מורכבים ומופלאים. חלק מהם נעשה באופן מודע, וחלק מתחת לפני השטח.

לעתים נוצר קושי בתקופה מורכבת זו, קושי שיכול להתבטא בחרדה או דיכאון. מדובר בטווח של מצבים, מתסמינים קלים, עד דיכאון או הפרעת חרדה של ממש. בעיות אלה מופיעות בלא מעט נשים, ומתן לגיטימציה לנושא תעזור להן להגיע לטיפול שיעזור להן לחזור לעצמן ולהגיע במלוא כוחותיהן ללידה ולאימהות החדשה.

יש לך שאלות בנושא? היכנסי עכשיו לפורום הריון ולידה - הריוניות ומומחים מדברים של פורטל דולה למשפחה.  

מקורות:

הריון, העולם הפנימי, יונה רפאל לב 

1. Moses-Kolko EL, Roth EK.

Antepartum depression:Healthy mom, healthy baby. J Am Med Assoc. 2004 Summer;59(3);191-191. 

2. Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol. 2004 Dec;39(12):975-9.Depressive symptomatology in pregnancyA Singaporean perspective.
Chen H, Chan YH 3rd, Tan KH, Lee T.

3. Sutter-Dallay AL, Giaconne-Marcesche V, Glatigny-Dallay E, Verdoux H. Women with anxiety disorders during pregnancy are at increased risk of intense postnatal depressive symptoms: a prospective survey of the MATQUID cohort. Eur Psychiatry. 2004 Dec;19(8):459-63

4.Andersson L, Sundstrom-Poroma I,Wulf M, Astrum M,Bixo M.

Implications of antenatal depression and anxiety for obstetric outcome. Obstet Gynecol.2004 sep;104 (3):467-76