מה שומעים העוברים בבטן?

ידוע שעוברים יכולים לזהות את קול אמהותיהן ולהבדיל בין מוסיקה לבין רעש. אולם עתה הוסיפו מדענים מאוניברסיטת פלורידה מידע חדש לעובדות המוכרות.

סידרה של ניסויים ייחודיים על כבשים הרות, שנועדו לבדוק איזה צלילים בדיוק מגיעים לאוזן העובר, איששו המדענים מימצאי מחקרים קודמים, שלפיהן עובר האדם שומע ברחם צלילים בעלי תדירות נמוכה ולא צלילים בעלי תדירות גבוהה. זה אומר שהעוברים שומעים תנועות ולא עיצורים, וכי הם רגישים יותר לחלקים המלודיים של הדיבור ולא לגובה הצליל.

לדברי קן גרהארד, פרופסור להפרעות בתקשורת באוניברסיטת פלורידה, העוברים "לא ישמעו כינורות, אבל הם ישמעו תופים. במחקר שהתפרסם בגיליון נובמבר-דצמבר של Audiology and Neuro Otology, אומר אנתוני דקספר, פרופסור לפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת צפון קרוליינה בגרינסבורו, כי תוצאות המחקר מפלורידה חשובות מכיוון שהן הושגו מתוך האוזן הפנימית, שכפי הנראה משקפים בדיוק את הצלילים שישמע עובר הכבשה. המימצאים, שהושגו באמצעות השתלת התקנים אלקטרוניים זעירים באוזן הפנימית בדיוק במקום שבו שולחת האוזן את האותות אל המוח, מתיישבים עם מימצאי מחקרים קודמים, המבוססים על שיטות פחות פולשניות, שנעשו בעוברי אדם. "הייתי מתאר זאת כך שקול האם נשמע בתוך הרחם כמו השחקנית לורן בקאל המדברת מבעד למסך מאוד כבד", אומר ד"ר דקספר.

למחקר עשויות להיות השלכות לטיפול בעוברים ובתינוקות. חדרי התינוקות בבתי יולדות הם מקומות רועשים בדרך כלל, בעיקר עם מכונות מצפצפות ורחש של שיחות. המחקר יגביר את המודעות לשאלה כמה משפיעים רעשי הרגע הללו על ההתפתחות הנורמלית של התינוק. לדברי ד"ר גרהארד, הוא החל במחקר בעקבות שאילתות של חיל הים האמריקני ושל רשויות אכיפת החוק. אלה הביעו דאגה על השפעת רעשים כמו ירי בכלי נשק קלים או בתותחי אוניות על עוברים של נשים המשרתות בצי או במשטרה.

ד"ר גרהארד ועמיתו, הפרופסור בדימוס רוברט אברמס, החליטו יחדיו לבצע מחקר על עוברי כבשים, מכיוון שניסויים קודמים הראו כי מעבר הצלילים אצל נשים הרות ואצל כבשים הרות דומה. המחקר שלהם הראה כי הרחם גרם לעמעום כל הצלילים מלבד הקולות החזקים. גם קונצרט רוק חזק אינו רועש מספיק כדי לגרום נזק להתפתחות אברי השמע. המחקר, שנעשה במימון של חיל הים האמריקני, המכון הלאומי לבריאות ו"מצעד הפרוטות" האמריקני סייע לקבוע קווים מנחים לבטיחות במקומות עבודה פדרליים המגבילים היום את משך החשיפה ואת עוצמת הרעש המותרים לנשים בהריון.

במחקר קודם התמקדו גרהארד ואברמס במיוחד בסוגי הקולות שעוברי הכבשים שומעים. השיטה שלהם הייתה ייחודית: הם השתילו חיישן אלקטרוני באוזן הפניית של עובר הכבשה ואז השמיעו באמצעות רמקול 64 משפטים מוקלטים ליד הכבשה ההרה. הצלילים שהחיישן קלט הוקלטו והושמעו שוב ל-30 בני אדם בוגרים כדי לקבוע כמה או איזה חלקים מן המשפטים העובר בכלל שמע. לשם השוואה, החוקרים גם הניחו מיקרופונים בתוך הרחם של הכבשה וגם לידה, ואז ביצעו בדיקות זהות עם נבדקים בוגרים. התוצאות היו מפתיעות בכך שהמשפטים נשמעו בהירים, "הרבה יותר מן הציפיות שלנו", אמר ד"ר גרהארד. "התוצאות היו בלתי צפויות בגלל שרוב הרעש המגיע אל העובר הוא קולה של אמו, תנועות, נשימה ותהליכי העיכול. גם בחדר שקט, הרחם הינו מקום רועש". לדבריו, העובר אינו "שומע" הרבה באוזניו, כפי שעושים ילדים ומבוגרים, מכיוון שהאוזנים מלאות בנוזל. רוב הרעש מגיע לאוזן הפנימית באמצעות ויברציות בגולגולת. כתוצאה מכך, קולה של האם הוא הרעש הדומיננטי ביותר והשגור ביותר ברחם.

בבדיקות הבינו השומעים את כל המשפטים שהוקלטו באוויר החופשי, אבל 70% מהמשפטים שהוקלטו בתוך הרחם ורק 30% מן המשפטים שהוקלטו בתוך האוזן הפנימית של עובר הכבשה.

ההקלטות גילו מדוע המשפטים שהוקלטו בתוך האוזן הפנימית היו פחות מובנים- העיצורים במלים, שהם בתדר גבוה, נעלמו בחלקם או שניתן היה לבלבל ביניהם. לדוגמה, shipניתן היה לבלבל עם slitאו sit. התנועות, שהן מטבען בתדר נמוך, הצליחו לחדור לאוזן הפנימית בצורה הרבה יותר רחבה.