ריבוי מי שפיר

הגורמים, הסיכונים ואפשרויות הטיפול
|
הדפס
|
שמור

תרגום: אילן גטניו

 

מי השפיר הם חלק ממערכת התמיכה בעובר. הם מגינים על העובר ומסייעים להתפתחות השרירים, הזרועות, הריאות ומערכת העיכול. מי השפיר מיוצרים מייד לאחר ששק ההריון נוצר, כ-12 יום לאחר ההתעברות. תחילה הם מכילים מים המסופקים על ידי האם. כ-20 שבועות מתחילת ההריון, הם מכילים בעיקר שתן של העובר. ככל שהעובר גדל, כך הוא ינוע ויסתובב יותר בתוך הרחם בסיוע מי השפיר. בשליש השני להריון, העובר יתחיל לנשום ולבלוע מי שפיר. כמות מי השפיר תגדל בצורה סדירה עד לשבוע 32 או 33 ואז הם יתאזנו. בחלק מן המקרים מי השפיר יהיו מועטים או מרובים. יש טווח משתנה של כמות מי השפיר, אבל בדרך כלל צריך להיות בין 800 ל-1,000 מיליליטר. אם כמות מי השפיר נמוכה המצב נקרא מיעוט מי שפיר - אוליגוהידאמניוס. אם יש ריבוי מי שפיר המצב נקרא פוליהידרמניוס.

צילום: סטודיו פרפרים בבטן, צילומי הריון

מהו ריבוי מי שפיר?

במצב זה יש יותר מידי מי שפיר. רופאים יכולים למדוד את כמות הנוזל בכמה שיטות, כאשר הנפוצה ביותר היא באמצעות הערכה של רמת הנוזל AFI, או מדידות כיסים עמוקים. אם מדידת AFI מראה שכמות מי השפיר גדולה מ-25 ס"מ, (או מעל אחוזון 95) בדיקה יחידה של כיסים עמוקים של < 8, או שיש יותר מ=-2,000 סמ"ק, המצב הוא ריבוי של מי שפיר. אצל כ-1% עד 2% מהנשים בהריון יש ריבוי מי שפיר. רוב המקרים הללו הם בינוניים, עם רמות מעט מעל לממוצע. 

 

מה גורם לריבוי מי שפיר?

 

  • מום מולד – ככל שכמות מי השפיר גבוהה יותר, כך עולים הסיכויים למומים מולדים. מומים אלה גורמים לקשיים בבליעה, דבר המונע עיכול של מי השפיר וכך מצטברים נוזלים מיותרים. מומים מולדים אחרים יכולים לכלול חסימת מעיים או חריגה נוירולוגית.
    RH שלילי – בדיקות של RH בהריון מבוצעות עתה תדיר, ואין זה גורם משמעותי עוד.

 

  • סוכרת הריונית – מומחים מצאו קשר מסויים בין סוכרת לבין ריבוי מי שפיר.
  • עירוי בין תאומים – זהו סיבוך היכול להופיע במקרים של תאומים זהים. סינדרום זה נוצר כאשר אחד העוברים מקבל אספקת דם מוגברת והשני מקבל אספקת דם מוקטנת. בגלל הקשר שבין כלי הדם בשילייה המשותפת לשניהם.
  • סיבות בלתי ידועות – על פי המרכז לרפואת העובר בארה"ב, כ-65 אחוזים מהמקרים של ריבוי מי שפיר נובעות מסיבות שעדיין לא הובררו. 

 

מה הסיכון מריבוי מי שפיר?

רוב המקרים של ריבוי מי שפיר הם של ריבוי מועט, וכתוצאה מכך יש סיבוכים מעטים, אם בכלל. במקרים של ריבוי גדול של מי שפיר עלולים להיווצר אחד או כמה מהסיכונים הבאים: 

 

  • פקיעה מוקדמת של הממברנות
  • היפרדות שיליה
  • צירים מוקדמים ולידה מוקדמת (כ-26 אחוזים)
  • בעיות גדילה הגורמות לעיוות שלדי
  • לידת ולד מת מתרחשת ב-4 מתוך אלף לידות שבהן יש ריבוי מי שפיר לעומת יחס של 2 לידות ולד מת מתוך 1,000 לידות במקרים של רמה נורמלית של מי שפיר.
  • ניתוח קיסרי
דימומים לאחר הלידה.
 
מה הטיפול בריבוי מי שפיר?

מקרים רבים של ריבוי מי שפיר מטופלים בקלות ואינם גורמים לסיבוכים אם יש מעקב צמוד אחרי התפתחות ההריון. ניטור צריך לכלול מדידות גדילה באולטרהסאונד, פרופיל ביופיזי והערכת העובר. טיפולים אחרים יכולים לכלול: 

 

  • תרופות להפחתת ייצור מי השפיר שיעילותן מגיעה ל-90 אחוזים. טיפול זה אינו מתבצע אחרי שבוע 32 בגלל סיבוכים אפשריים.
  • הפחתת מי שפיר היא הליך שבו ניתן לשאוב מי שפיר. הוא מתבצע בדיקור, שיש בו סיכונים מסויימים. יש עם זאת סיכוי, שגם לאחר השאיבה תחזור כמות מי השפיר לרמה הגבוהה.
  • גרימת לידה. 

 

תורגם ופורסם באישור האיגוד האמריקני להריון.

קישור למחשבון משקל בהריון.

תגובות הגולשים