חרדה ומצבי רוח בהריון

זוגות רבים מעדיפים לבשר על הריון חדש רק בסוף החודש השלישי. מדוע? התשובה הנפוצה היא כי הם מחכים ש"ההריון יהיה ודאי". למעשה, בני הזוג מחפשים לא רק ודאות גופנית אלא גם בטחון נפשי, ומעדיפים להמתין ולשמור את החדשה המרעישה לעצמם, כדי ללבן רגשות ודאגות במרחב הפרטי, בטרם יהפוך ההריון לנחלת הכלל.

תקופה לא שקטה

הריון הוא אחד הפרקים המרגשים והמשמחים ביותר שיש, בדרך כלל. תקופת מיוחדת, זמן להתכונן לקראת ההורות, עת להבין את המחויבות העמוקה המתהווה בין בני הזוג וכמובן – כלפי התינוק העומד להיוולד. אולם במקביל לשמחה ולהתרגשות נשים רבות עלולות לחוות במהלכו חששות וחרדות, אפילו דיכאון, בעוצמות שונות. ולא רק הן. גם בני זוגן יכולים להרגיש נסערים ומוטרדים. בניגוד למיתוס הנפוץ, לפיו אישה הרה שרויה ברוגע, מחקרים עדכניים מראים כי עד 20% מהנשים ההרות ומהנשים שילדו סבלו במהלך ההריון מהפרעות במצב הרוח ומהפרעות חרדה. הנתונים כוללים גם את הנשים שסבלו מהפרעות אלו לפני ההריון.

אמנם הנתונים מתייחסים להפרעות, אך למעשה כמעט כל אישה חווה במהלך הריונה רגעי דכדוך ומצוקה או במושגים רפואיים יותר – תסמיני דיכאון או תסמיני חרדה. הסיבות מגוונות: יש נשים שמרגישות לחוצות בשל שלל הבדיקות הכרוכות בהריון, לפניו ובמהלכו, בגלל הפיקוח הרפואי הצמוד (ולא רק עבור נשים החולות במחלות כרוניות), שלא לדבר על מצבים רפואיים הנגרמים בעטיו של ההריון או נחשפים במהלכו. בנוסף ,קיימות סיבות חברתיות-סביבתיות, כמו מצב כלכלי, בטחוני וסיבות נוספות, המשפיעות על הסביבה בכלל ועל נשים בהריון בפרט, בגלל תחושת האחריות המתפתחת כלפי התינוק שעתיד להיוולד. רגעי הדכדוך והמצוקה קשורים גם לכך שנשים הרות נאלצות להתמודד עם מצב בו אין להן שליטה על תהליכים שונים כמו משך ההריון, תסמינים שונים כמו עייפות, שינה ותיאבון מוגברים, בחילות, כאבי גב, שינויים במימדי הגוף. נשים רבות חשות מופתעות מעוצמת התגובות הרגשיות שלהן לנוכח השינויים המהירים המתרחשים בגופן ובנפשן.

הכנה להורות

הפחדים והחרדות השונים מובנים וטבעיים, במידה מסוימת הם אפילו נחוצים, שכן הם מעידים על "עבודה פסיכולוגית" שהאישה ההרה עוברת עם עצמה כהכנה להורות: כפי שבטנה ורחמה עוברים שינויים, כך גם נפשה "נמתחת" ומפנה מקום לתינוק החדש, שעתיד לתפוס מקום ולשנות את חיי אמו, אביו ומשפחתו.

במהלך התכוננות זו, המודעת בחלקה, עולים שאלות וחששות רבים: חשש מהאחריות הגדולה, ספקות לגבי יכולתה של האם למלא את תפקידה, חשש לגבי התינוק והתפתחותו, חשש מאובדן העצמאות, כמו גם שאלות כיצד ישפיע התינוק על המארג הזוגי, ושאלות נוספות.

לא אחת חושף ההריון דילמות וקונפליקטים בלתי פתורים, או מצבים קשים וכואבים שלא עברו עיבוד רגשי ויכולים להשפיע על עבודת ההכנה להורות ועל מצב רוחה של האם. ככלל, כל החוויות שעוברת האישה, ועובר בן זוגה, משפיעות על יכולתם להתפנות ולפתח סוג הקשבה, תקשורת ויכולת הזדהות, תחילה עם העובר ומאוחר יותר עם התינוק. יכולות אלה דרושות להם כדי שיוכלו להעניק לו טיפול מסור ורגיש.

ויניקוט, הפסיכואנליטיקן הבריטי המפורסם, היטיב לתאר את המצב הפסיכולוגי של האם בחדשים האחרונים להריון ובחדשים הראשונים לאחר הלידה. הוא קרא לכך "מושקעות אימהית ראשונית", ביטוי שבא לתאר מצב של רגישות ודריכות רגשית גבוהה של האישה, התמסרות לעובר או לתינוק, תוך כדי הזדהות איתו. סוג של חוויה טוטאלית אשר לסובבים היא נראית אפילו כ"מחלה". לאחר כמה שבועות האם "מחלימה" ממצבה ואף אינה זוכרת אותו. המצב הרגשי הזה של האם והקשר שנוצר באמצעותו עם התינוק נחשב נחוץ להתפתחותו כאישיות בריאה. לתפיסתו של ויניקוט, יכולתה של האם להיכנס ולצאת ממצב זה מעיד על חוזק אישיותה. בעבודתי הטיפולית עם נשים בהריון פגשתי רבות המתקשות למצוא איזון מתאים בין החוויה הטוטאלית הזו, לבין ציפיותיהן מעצמן הנוגעות ללימודים, קריירה, זוגיות ועוד. כמו כן, החוויה הטוטלית הזו דורשת מהאישה יכולת לטפל ולהכיל חוויות ורגשות שמציפים אותה, זכרונות ילדות הקשורים לטיפול שקיבלה מאמה וכדומה. אלה יכולים לעורר אצלה תחושות קשות, שעלולות לפגוע ביחסיה המתהווים עם העובר שברחמה, עם התינוק שתלד ובו תצטרך לטפל.

פעמים רבות מתנקזים חרדות ומצבי רוח למערכת היחסים הזוגית, משום שבני הזוג מתקשים למצוא את הדרך להכיל, כזוג, את השינויים שעובר כל אחד מהם, או מתקשים להתמודד עם קשיים שטואטאו "מתחת לשטיח" ומתגברים נוכח ההריון.

וכך, הופך ההריון מתקופת חיים יפה ומרגשת, מלאת חלומות ופנטזיות על משפחה למופת וחיים מלאי אושר וטוב, ל"שעת מבחן" של האישה ובן זוגה. מה שנבחן הוא למעשה יכולתם של ההורים לעתיד לעמוד במצב בלתי ידוע, בתנאים של אי וודאות ועמימות, שידרשו מהם לגייס את כל כוחות ההתמודדות שלהם. ומדובר באתגר קשה.

קושי לזהות

לא פעם נשים אומרות "זה סתם מצב רוח", או "אלה ההורמונים שמשתוללים". אכן, לא קל להבחין ולאבחן הפרעת דיכאון והפרעת חרדה ולהבדיל בינם ובין רגשות מתח ודאגה טבעיים ונורמטיביים, שהם תוצאה של "העבודה הפסיכולוגית", כלומר של התכוננות להורות. על פי ניסיוני ומפגישות עם רופאים ואחיות טיפת חלב התברר לי, שגם עבורם הזיהוי אינו פשוט. הסיבה העיקרית לקושי היא שתסמיני הדיכאון, כמו קשיי שינה או שינויים בהרגלי האכילה, אופייניים להריון באופן כללי. סיבה נוספת היא שנשים חוששות לחשוף את רגשותיהן בפני הקרובים להם ולעיתים גם בפני רופאיהן, אולי מחשש שאין דרך לעזור להן והמצב יעבור מעצמו.

יש מצבים שבהם תגובות החרדה קצרות וממוקדות, ואף הן טבעיות, נורמטיביות וצפויות. למשל, אצל אישה שצריכה לעבור בדיקת מי-שפיר, יכולות להתרחש תופעות שונות כמו בכי בלתי נשלט, קשיי נשימה, תחושת עצבות והתכנסות. אף על פי שהתופעות יכולות להיות עוצמתיות וחריפות, סביר שיחלפו כלעומת שבאו לאחר הבדיקה. לעומת זאת, אם התגובות הן מתמשכות, אינן חולפות עם שינוי הנסיבות וישנה תחושה שהן משתלטות, ייתכן שמדובר בקושי לווסת את המתחים והחרדות שההריון מעורר. תסמיני מתח וחרדה חריפים הם מגוונים: מלבד דפיקות לב מואצות וקשיי נשימה (היפרוונטילציה) ותופעות דומות שנחשבות כהתקף פאניקה, יכולים להופיע מחשבות ודמיונות מפחידים הקשורים לעובר או לתינוק, דאגה רבה, אי שקט ושינה טרופה.

גם מבחינת מצבי הרוח בהריון, כדאי להבחין בין מצבים משתנים וחולפים, שהנם טבעיים ושכיחים, לבין מצבי רוח מתמשכים שמשתלטים על החיים. במקרה כזה ייתכן שמדובר במצב חריף יותר. בין התסמינים שצריכים לעורר דאגה: דכדוך, אבדן עניין או הנאה מפעילויות שבדרך כלל גורמות הנאה, עייפות מרובה, חוסר אנרגיה, אי שקט או אדישות, ביטויים של רגשות אשם או חוסר ערך, קושי להתרכז, קשיי שינה ועוד.

חשוב להוסיף, כי לעיתים תסמיני חרדה ותסמיני דיכאון מופיעים יחד וקשה להפריד ולהבדיל ביניהם.

האם עלול להיגרם נזק לעובר?

כיום ידוע, שלמתח וחרדה, וכמובן לדיכאון, יש השפעה ישירה על התפתחות העובר: מכיון שלמתח ולחרדה ישנם ביטויים גופניים, ביניהם דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה, עלייה בהפרשת קורטיזול (הורמון שמשתחרר כתגובה למתח) בדם, עלייה בלחץ הדם - כל אלה יכולים להשפיע על מהלך ההריון והלידה ואפילו על התינוק, שכן הם מייצרים סביבה תוך-רחמית מזיקה. במחקר שנערך באנגליה נמצא, כי כשאישה הרה חווה מתח , מתכווץ העורק המזרים דם לרחם. זו עדות ישירה על האופן או אחד האופנים בהם משפיעה חוויה רגשית חזקה על מצבה הגופני של האישה ההרה.

הקשר בין דיכאון וחרדה (ברמות גבוהות) בהריון לבין השפעות שליליות על העובר ועל ההריון מבוסס היטב מבחינה מחקרית. המחקרים מוכיחים, כי מצבים אלה מעלים את הסיכון להפלה טבעית, ללידה מוקדמת, ללידת תינוק במשקל לידה נמוך ועם היקף ראש קטן יותר, לקשיים רגשיים וקוגניטיביים אצל הילדים. דיכאון בעת ההריון קשור עם קשיי ויסות רגשי של תינוקות בעתיד. לאחרונה אף נמצא קשר בין דיכאון האם בהריון לבין קשיי שינה אצל תינוקות רכים.

האם ניתן למנוע?

הדרך הטובה ביותר למניעת הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח, היא בשמירה על תקשורת פתוחה בין בני הזוג ושיתוף האחד את השנייה בחוויות וברגשות. גילוי הלב וההתקרבות הרגשית בין בני הזוג בונים תשתית רגשית של פתיחות והקשבה שכה נחוצים לטיפול בתינוק.

חשובה גם תקשורת גלויה עם הרופא המטפל, בנוגע לנושאים שונים מהעבר שעשויים להיות קשורים לתופעות גופניות ולתגובות רגשיות במהלך ההריון.

בנוסף, אני ממליצה לאישה ההרה, לשמור על אורח חיים פעיל ובריא, הכולל פעילות גופנית יומיומית כמו, הליכה, התעמלות, שחיה, ריקוד. כמו כן מומלץ לקבל טיפולים בדיקור סיני, לעסוק בטכניקות הרפייה, יוגה ומדיטציה, ולהשתתף

בקבוצות תמיכה והכנה ללידה, שנמצאו מסייעות בהפחתת תסמינים של חרדה ודיכאון בצורתם הקלה.

מתי כדאי לפנות לטיפול

כשניתן להתגבר על תסמיני החרדה או מצבי הרוח בשיחה עם חברה, עם בן הזוג או עם כל אדם קרוב אחר, בפעילות ספורטיבית, בטכניקות הרפייה, בעזרת טיפולים מתחום הרפואה האלטרנטיבית, כמו עיסוי או דיקור, כנראה שמדובר במצב חולף ונשלט. אולם אם חומרת התסמינים גוברת ולא ניתן לשלוט בהם ולהקטינם בעזרת הפעולות שהוזכרו, כדאי, רצוי וחשוב ביותר לקבל עזרה פסיכולוגית. אני ממליצה לפנות לטיפול אצל פסיכותרפיסט/ית מוסמך/כת, ועדיף להיעזר במי שהשתלמו והתמחו בטיפול בנשים הרות ובנשים לאחר לידה.

חשוב להדגיש, כי הפרעות חרדה והפרעות דיכאון שאינן מטופלות פוגעות לא רק באיכות חייה של האם, אלא, כאמור, יכולות להזיק לתינוק בעודו ברחם ולהמשיך וללוות אותו גם לאחר הלידה.

נשים בסיכון לפתח הפרעת דיכאון או הפרעת חרדה במהלך ההריון הן נשים שסבלו מכך לפני ההריון, נשים שאין להן תמיכה רגשית ומעשית, נשים הנמצאות בקשר בלתי יציב, נשים שחוו בעבר אירועים קשים כמו טיפולי פריון, סיבוכים בהריון או בלידה ונשים שחוו טראומה בעברן.

לבני זוג שחווים עימותים אמליץ לנצל את משך ההריון ולפנות לטיפול זוגי כדי לנסות לפתור את המשבר ולהבין שהולדת התינוק אינה הפתרון לקשיים, אלא עלולה אף להחריף אותם. 

מעוניינת להתייעץ עם המומחים שלנו? הצטרפי עכשיו לפורום הריון ולידה - הריוניות ומומחים מדברים