מטרת השיטה היא להנחות את ההורים ולהדריך אותם ליצירת סביבה שתאפשר התפתחות סנסו-מוטורית מגוונת ועשירה, ולהעביר את המסר של תפקיד ההורה והמטפלים כסביבה התפתחותית של תינוקם. השיטה גם נועדה לסייע ולתמוך בשלבים מוקדמים, ולתת מענה במקרים של קושי או עיכוב התפתחותי.
עקרונות השיטה
צורת ההסתכלות של השיטה שונה מתפיסות אחרות המקובלות כיום במסגרת התפיסה הקונבנציונלית. השיטה גורסת כי יש קשר בין אופן התפתחות התינוק בינקותו לבין אופיו ואורח חייו כאדם בוגר. בשנת החיים הראשונה, מונחת התשתית לאיכויות הלמידה בכל התחומים גם להמשך הדרך (בתחום המוטורי, סנסורי, קוגניטיבי, תקשורתי, דימוי עצמי, התנהגותי, חברתי ועוד...). כבר בשלב זה נרכשים הכלים למימוש את הפוטנציאל הטמון בהם כילדים וכבני אדם בוגרים. מתוך הבנה זו נובעת התפישה כי במקרה של עיכובים ושיבושים שונים, ה'מפתח' לפתרון נמצא בלמידה ש'השתבשה' עוד בשלבי ההתפתחות המוקדמים.
מכיוון שהתפתחות התינוק מתרחשת על פי שלבים, מטרת כל שלב בשיטה היא ללמד אותו ולהכין אותו למימוש השלב הבא. חשוב לוודא שתינוק לא מדלג על שלבי התפתחות, לא מתפתח מהר מידי, אך גם לא מתעכב בשלב כלשהו. כהורים, אנחנו לא צריכים 'ללמד' את התינוק כיצד להתפתח, אלא לספק לו סביבה מתאימה לשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא, שתאפשר לו להתפתח בצורה טובה ונינוחה. זה נכון לתינוקות ללא קשיים מיוחדים ובוודאי שזה נכון לתינוקות עם עיכובים שונים שזקוקים לתמיכה וטיפול.
התפישה הינה הוליסטית ומתייחסת אל התינוק עצמו, סביבתו וה"היסטוריה" שלו כמכלול: מהבחינה הגופנית - הסתכלות על כל הגוף ולא רק על בעיה נקודתית; הרגלים תנועתיים, חושיים, קוגניטיביים, התנהגותיים; ההיריון, הלידה, הסביבה ההתפתחותית והקשר עם ההורים. התפתחות התינוק מורכבת משלבי התפתחות מוטוריים, חושיים, ההתפתחות הרגשית, חברתית, תקשורתית ושפתית. כל המרכיבים הללו שזורים אחד בשני ובעלי השפעה הדדית. לדוגמא: כדי שתינוק יעבור לישיבה נדרשים בין השאר - מרכיבים מוטוריים כמו תנועתיות של עמוד השדרה), מרכיבים חושיים כמו מערכת שיווי משקל מפותחת, מרכיב התנהגותי כמו רצון ומוטיבציה להתיישב, נדרש שההורים לא יושיבו בעצמם את התינוק ושהתינוק לא ישהה במשטח שיוביל להתיישבות לא נכונה כמו טרמפולינה.
דוגמא נוספת: ניתן לראות תינוק שלא התחיל לזחול למרות שמבחינה מוטורית יש לו את היכולת לעשות זאת. הדבר שמונע ממנו הוא חוסר מוטיבציה או הרגל של לבכות ולקבל מה שהוא רוצה ללא מאמץ. אנו יכולים לראות כי מרכיב התנהגותי, הרגל שנרכש, משפיע על היכולת התנועתית שלו. רכישת הרגל התנהגותי חדש יוכל לאפשר לו לרצות להתמודד עם האתגר ולהתקדם לעבר צעצוע שרוצה ולהתחיל לזחול.
חלק מסדר היום
התהליכים, המשחקים והתרגילים מתאימים לחיי היומיום, והופכים להיות חלק אינטגרלי מסדר היום ההרגלי של המשפחה כך שניתן להמשיך ליישם בבית או בכל מקום אחר. כמו כן, התרגילים הינם פשוטים ולאחר הכוונה והדרכה ניתנים לביצוע ע"י כל אחד.
השיטה מבוססת על שיטת פלדנקרייז ובהתאם לכך הטיפול בשיטה נעשה ברכות, בנינוחות וע"י הפעלת מאמץ מינימלי, תוך הענקת תחושת ביטחון ונוחות. יש דגש רב על הנאה של התינוק ושל הוריו מתוך ההבנה שרק בתנאים אלו ניתן ליצור למידה אפקטיבית של מערכת העצבים.
כל תינוק נושא מטען גנטי שונה, חווה חווית היריון ולידה שונה וגדל בתנאים שונים. האם כל תינוק יכול להתפתח באופן נכון ואיכותי?
תינוק (בריא) נולד עם מלוא פוטנציאל להתפתח בצורה מלאה. אמנם כל תינוק נולד עם מטען גנטי שונה ולכל תינוק ניסיון שונה מחוויית ההיריון והלידה, אך הסביבה שתינוק ייחשף אליה מרגע הלידה תשפיע רבות על המשך ההתפתחות שלו. אם תינוק יקבל את התנאים להם הוא זקוק, מבחינה רגשית, חושית ומוטורית - הוא יוכל לממש בצורה טובה את שלבי ההתפתחות שמכינים אותו למיומנויות מורכבות יותר בהמשך חייו.
לאחר תשאול והיכרות מעשית עם ההורים והתינוק, אנו יכולים להתאים לכל תינוק את המענה המתאים לו ביותר בהתאם למצבו. לדוגמא: אם תינוק שנולד בשבוע 32 להריון (דבר שיכול להוביל לעיכוב או קושי בהתפתחות עתידית) יקבל מהסביבה את הגירויים המתאימים לו, הוא יוכל "להתגבר" על השפעות הפגות ולהתפתח באופן כזה שיממש את הפוטנציאל הגנטי שלו בצורה טובה ביותר.דוגמא נוספת היא תינוק שחווה הריון ולידה רגילים ונולד בזמן אך מרגע היוולדו הושכב בעיקר על הגב וכמעט לא הושכב על הבטן. תינוק כזה, סביר להניח שיתקשה בשכיבה על הבטן. מכיוון שהיכולת לשכב על הבטן בנינוחות היא אבן דרך בסיסית בהתפתחות, התינוק עלול גם לחוות קושי ועיכוב במימוש שאר שלבי ההתפתחות.
כיצד ההורים יכולים להשפיע על ההתפתחות של ילדם?
כל הורה שואף לתת לתינוק שלו את הטוב ביותר, ואף עושה כמיטב הבנתו וידיעתו. לעיתים אנו כהורים לא יודעים מהם הצרכים ההתפתחותיים של תינוקנו. כמו כן לנו כהורים יש הרגלים, העדפות, קשיים שמובילים אותנו לבחירות מסוימות. כיום בעולם המודרני, הסביבה מציעה מגוון גירויים שלא תמיד נכונים עבור הרך הנולד.שי זילברבוש הגדיר את המונח "סביבה ההתפתחותית" - האופן שבו אנחנו ההורים מתנהלים עם התינוק ביום יום, הגירויים שהוא מקבל, האביזרים שאנו משתמשים בהם, המסגרת בה הוא שוהה במשך היום (משפחתון, מטפלת)- כולם יוצרים את הסביבה ההתפתחותית של התינוק ומהווים את ה"קרקע" ללמידה שלו. לסביבה ההתפתחותית אותה יוצרים ההורים, השפעה רבה על תהליך הלמידה וההתפתחות של התינוק.
בצעד ראשון רוצים להנחות את ההורים לאלו גירויים התינוק זקוק, בכל שלב, על מנת להתפתח בצורה טובה: למשל, אופן השימוש בטלוויזיה/בעגלות ישיבה/ טרמפולינה, תנוחות נשיאה, אופן השכבה של התינוק, פיתוח רצון ומוטיבציה אצל הילד, אופן הענקת ביטחון ועוד.
יש השואלים, מדוע צריך "לתרגל" את התינוק, מכיוון שכל התינוקות הולכים בסופו של דבר. "איננו צריכים לתרגל את התינוק, אלא ליצור עבורו את הסביבה המתאימה, ומגוון הגירויים המתאימים" אומרים מדריכי השיטה. כל תינוק בריא ילך בסוף, אבל השאלה היא "איך". כפי שהיכולת שלנו כבני אדם אינה זהה, בכל מיני מובנים, גם תינוקות שונים זה מזה באופן מימוש ובאיכות ביצוע שלבי ההתפתחות.
בצעד ראשון מסתכלים על איכות ההתפתחות (איכות מימוש וביצוע שלבי ההתפתחות) ואיכות התנועה מתוך רצון להוביל למימוש פוטנציאל הלמידה של תפקוד כילד וכאדם בוגר. לדוגמא, ילד שבינקותו לא חווה חוויות של תנועה במרחב באמצעות הוריו ולכן מערכת שיווי המשקל שלו לא התפתחה דיה, יוכל לממש את שלב ההליכה אך בצורה לא איכותית- יחווה הרבה נפילות, ירוץ במקום ללכת. בנוסף, המטרה שלנו היא לא ההליכה עצמה אלא כל הלמידה הרב-תחומית שמתרחשת בדרך אל ההליכה.
באיזה גיל ניתן להצטרף לפעילות?
ניתן להצטרף לסדנאות ליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון" ברחבי הארץ. במקביל, ניתן להגיע לאבחון ו/או שיעורים פרטיים. לפעילויות ניתן להגיע מגיל לידה. עדיף שמי שמגיע עם התינוק או הילד לפעילות יהיה אחת מהדמויות המטפלות בו. בדרך כלל מכורח הנסיבות האמהות מגיעות בסדנאות לגילאים הקטנטנים יותר (בזמן חופשת הלידה), אך כמובן שגם האבות מוזמנים, סבתא/סבא/מטפלת או כל אחד שיש לו קשר יומיומי עם התינוק או הילד.
הסדנאות לליווי התפתחותי לתינוקות וילדים מיועדות ללוות את התינוק או הילד והוריו במסע ההתפתחותי המשמעותי של חייו. לכם, ההורים, יש אפשרות חד פעמית לתמוך בילדכם בעת הגדילה, ובעיקר - ללמוד איך להיות עבורו סביבה התפתחותית מעשירה וטובה. מחקרים רבים מראים שככל שהורים מקדישים זמן רב יותר ותשומת לב איכותית לתינוקם בשלבים המוקדמים של חייו, כך הוא יגדל להיות אדם בעל יכולות מוטוריות, חושיות וקוגניטיביות מפותחות יותר.
הסדנאות ב"צעד ראשון" מיועדות לתינוקות וילדים מגיל לידה ועד גיל 6 שנים ומחולקות ע"פ גילאים ושלבים התפתחותיים שונים. המפגשים כוללים התנסות חווייתית בקבוצה, כאשר כל הורה מתרגל עם ילדו באופן פרטני. העבודה נעשית באמצעות תנועה, מגע, ושימוש באביזרים המותאמים לשלב ההתפתחותי. התרגילים פותחו במיוחד עבור הסדנאות בשיטת "צעד ראשון", ולא ניתן ללמדם במקומות אחרים. במקביל בתוך המפגשים שזורות הרצאות שעוסקות בהתמודדות ההורית עם נושאים שונים בחייו של התינוק והילד כמו: התנהגות (מענה נכון לבכי, טיפול בגזים, חרדת זרים, פיתוח סתגלנות), תקשורת ושפה, התפתחות קוגניטיבית ועוד.
הסדנאות מתנהלות בקבוצות קטנות ואינטימיות ומועברות על ידי מדריכות מוסמכות בשיטת "צעד ראשון".
האם הסדנאות מיועדות לתינוקות וילדים עם קושי או עיכוב התפתחותי או לתינוקות וילדים נורמטיביים?
הסדנאות מתאימות לילדים נורמטיביים ולהוריהם המעוניינים לקבל כלים ליצירת סביבה התפתחותית נכונה. הסדנאות פותחו ע"י שי זילברבוש אחרי שנים רבות של מפגשים עם ילדים בעלי קשיים ועיכובים. המפגשים בקליניקה הראו שניתן היה למנוע או לשפר בעיות רבות מאד, לו התחילו בתהליכי למידה נכונים עם הילד כבר מינקות, בחודשים הראשונים לחייו. כך פיתח שי לפני כ-15 שנים סדנאות להורים לילדים "רגילים" ונטולי בעיות (פחות או יותר), במטרה להציע לכל ילד הזדמנות לצעוד בדרך הראשית.
הורים אשר מודעים לקושי התפתחותי אצל ילדם, מומלץ שייפנו לאבחון פרטי בו יתוו עבורם דרך טיפול ספציפית. כמובן שהשאיפה היא בשלב מאוחר יותר או לעתים במקביל לשלב את הילד בסדנה עם עוד תינוקות.
יחד עם זאת, חשוב לציין שבמהלך סדנה, לעיתים המדריכה מבחינה בקושי התפתחותי אצל תינוק או ילד מסויים ויכולה להמליץ על איבחון או טיפול פרטני.
ישנם עוד חוגים וסדנאות לתינוקות וילדים בשוק, מה הייחוד של סדנאות "צעד ראשון"?
הסדנאות לליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון" הן לא עוד חוגים שאליהם הולכים עם הילד. אמנם הסדנאות נעשות באווירה קבוצתית נעימה, משלבות מוזיקה, תנועה ואביזרים - אבל הן קודם כל נותנות מענה מקצועי והדרכה להורים לכל אורך תקופת ההתפתחות. הליווי ההתפתחותי הייחודי של שיטת צעד ראשון הוא הזדמנות להעניק לילד תשתית עמוקה שתלווה אותו בכל חייו, בכל לימוד שיעשה, בכל מגע שיהיה לו עם העולם.
הסדנאות מציעות להורים את הידע כיצד להעניק בכל שלב לילד את "מרכיבי המזון" ההתפתחותי האמיתי שהוא זקוק לו – מוטורית, חושית, ריגשית, תקשורתית וחברתית. מענה ייחודי נוסף שמוצע במסגרת סדנאות "צעד ראשון" הוא ליווי ההורות בהתאם לשלב ההתפתחותי: התמודדות עם בכי, התמודדות עם קשיי שינה, מעבר למוצקים, חרדת זרים ועוד.
המפגשים נערכים עם מדריכי "צעד ראשון" מיומנים, שהוכשרו לעבודה בשיטה זו. בכל מפגש מועלים נושאים התפתחותיים המתאימים למשתתפי הקבוצה, ומועבר ידע מעשי על מה שקורה בשלב זה לתינוק, ובאילו כלים ניתן לתמוך בו ולאפשר לו תנאים ללמידה עצמאית.
המדריכים משתמשים בטכניקות ייחודיות של תנועה, תרגול על הרצפה, נשיאה על הידיים ועבודה עם ציוד מיוחד (פופים, כדורים, ערסלים ועוד) כדי לקדם את ההתפתחות המוטורית-חושית בכל שלב. המטרה היא לאפשר להורים המשתתפים ללמוד כיצד להיות רגועים ונינוחים בהורות, מתוך תחושה של ביטחון והבנת הצרכים האמיתיים של התינוק. בשיעורי הסדנא הורים לומדים על צרכים בלתי מוכרים של תינוקות (כמו תנועה ושיווי משקל), ומבינים כיצד נענים לתינוק באופן שלא יקבע הרגלים שגויים. ההתנסות כולה היא חוויתית ופעילה, וכוללת תרגילים מעשיים שקל ליישם גם בבית.
האם זה לא עוד טרנד כחלק מהשוק של פעילויות לתינוקות וילדים?
סדנאות "צעד ראשון" עונות על צורך שהתעורר מכיוון שהחברה המודרנית יצרה סביבה לא טבעית להתפתחות התינוק, והיא שונה מאד מהסביבה בה חיו לפני מספר שנים. כפועל יוצא מזה גם ההורות השתנתה. הסביבה הינה פחות תנועתית ויותר מאובזרת וטכנולוגית. לדוגמא, גובר השימוש בכלי רכב לעומת הליכה; שימוש גובר בטלוויזיה ומחשב שגורמים לאנשים לשבת יותר שעות ביום במקום אחד ללא תנועה או כל פעולה אחרת ולבהות בנקודה אחת. ה"אביזרים" האלו לכאורה עוזרים לנו בחיי היומיום אך למעשה הם מונעים מאיתנו ומילדינו חוויות אחרות כמו תנועה עצמאית.
המידע אינו עובר מפה לאוזן כמו בעבר כאשר חיינו בשבטים או קרוב לבני המשפחה ב"חמולות". המידע כיום "הולך לאיבוד" ולחילופין גובר השימוש במידע חופשי באינטרנט וההורים נשארים אובדי עצות, מבולבלים וללא מענה נכון ומדויק. בנוסף, הם אינם משתמשים באינסטינקטים.
הרבה הורים כיום מנהלים קריירות פעילות ולכן מבלים מעט זמן עם ילדיהם ונאלצים להיעזר באביזרים שונים (רכב, טלוויזיה, טרמפולינה, מוצץ) על מנת להמשיך ולתפקד באורח חייהם העמוס.
לפיכך, התנאים בהם גדלים ומתפתחים תינוקות וילדים כיום שונים בהרבה מובנים מהתנאים להם זכו תינוקות לפני מספר שנים. נחסכות מהם חוויות רבות החיוניות לצורך התפתחותם התקינה ולכן חלו שינויים בהתפתחות התינוק. לדוגמא: התינוקות כיום זוכים לפחות גירויים כמו תנועה ומגע, אך מקבלים עומס של גירויים אחרים שאינם מתאימים להם מבחינת סוג וכמות (גירויים ויזואלים / עומס גירויים כתוצאה משכיבה על הגב וחוסר מודעות לחשיבות שכיבה על הבטן או עירסול); התינוקות זוכים לפחות זמן הורה, דבר היכול להשפיע על תחושת הביטחון שלהם בעולם החדש; קבלת מענה שאינו מדויק לצרכיהם.
הסדנאות מחד מעלות את המודעות לכל אלו ומנחות את ההורים איך ניתן לייצר בתוך החיים המודרנים סביבה עשירה, מגוונת ואיכותית. מאידך, הסדנאות נותנות כלים והכוונה להורי התינוקות וילדים שכבר "הושפעו" מכל אותם מאפיינים של החברה המודרנית – איך ניתן לעודד אצלם חזרה להתפתחות תקינה.
מה מוגדר בשיטה כ"בעיה התפתחותית"?
מצבים של טונוס שרירים נמוך או גבוה, מצבים של שכיבת יתר על הגב שלרוב מתבטאים גם בקושי לשכב על הבטן, קושי בהרמת הראש, טורטיקוליס, אי שקט ובכי בלתי פוסק, דיסלוקציה של מפרקי ירך, קלאב-פוט, קושי בקשר עין-יד, רתיעה מרעשים ובהלה גדולה, רתיעה מחוויות של שיווי משקל, רתיעה ממגע מסויים, מימוש שלב התפתחותי באופן לא איכותי, דילוג על שלב התפתחותי כלשהו, בעיות תקשורת, קושי בהסתגלות לשינויים, קשיים חברתיים.
חשוב לדעת! קשה מאד להציע אבחון מדויק של בעיה התפתחותית מבלי לראות את הילד. המלצתנו היא שבכל מקרה של חשש – לא לחכות ולא לומר "הזמן יעשה את שלו", אלא לפנות לאבחון מקצועי. במקרה הטוב - האבחון יקבע ש"הכל בסדר", ויעניק לכם כלים טובים להמשך מעקב התפתחותי אחר ילדכם.
מה ההבדל בין תהליך טיפולי בשיטת "צעד ראשון" לתהליכים טיפוליים קונבנציונליים?
חשוב לומר שעל כל הורה לחפש את הדרך הנכונה והמתאימה לו ביותר, וכי ההבדלים שיצוינו כאן לא פוסלים שיטות טיפול אחרות אלא מיועדים להבהיר את התפיסה הייחודית ל"צעד ראשון".
בשיטת "צעד ראשון", אנחנו מזהים את השלב ההתפתחותי ביחס לגיל הכרונולוגי, ומלמדים את הילד את מה שהוא זקוק כדי להגיע לשלב המתאים לגילו הכרונולוגי. ברוב שיטות הטיפול לא נבדקת איכות התנועה שהתינוק מגיע אליה, ולא נבדקת שאלת מיצוי השלבים הקודמים. לשיטתנו, שלבים מוקדמים הכרחיים למימוש מלא של "שלב מתקדם" בהתפתחותו, ואיכות התנועה של התינוק חשובה לא פחות מעצם התנועה. למשל: תינוק בן עשרה חודשים שצריך לזחול על שש אבל עדיין שוכב על הבטן. בשיטת "צעד ראשון" לא נלמד אותו מיד לזחול, אלא נתחיל ללמד את ההורים כיצד ליצור אצלו תנאים ללמידה עצמאית, בכדי להתהפך, לזחול על הגחון, לעמוד על שש ואז לזחול.
ההתייחסות הרווחת לבעיות רבות היא שישנו מצב של חוסר איזון בשריר ולכן לכאורה צריך רק לחזק את קבוצת השרירים החלשה. ב"צעד ראשון" מאמינים שיכולות להיות סיבות נוספות לבעיה כלשהי מעבר לחולשה של השריר. ישנן בעיות אחרות שבהן דווקא שחרור של מערכת השרירים ה'מוחזקת' מדי,יאפשר לשרירים לבצע את עבודתם.
בשיטת "צעד ראשון" עובדים על מכלול של גורמים בעת השיעור: סביבה אתגרית, התנהגות הורית, תנועה במרחב, תפקודי שלד ושריר, גירוי למערכת החושים ועוד.
זאת בניגוד לשיטות אחרות שבהן עובדים בעיקר על חיזוק שרירים (חיזוק חגורת כתפיים חלשה ונבדקת התנועה (מוטוריקה) של הילד. אבחון "בצעד ראשון" מזהה קשר מהותי של אופן ההתפתחות של הילד עם מערכת החושים ועם הסביבה ההתפתחותית בה הוא גדל (תינוק יכול להיוולד עם פוטנציאל מלא להתפתחות תקינה – אבל התנהגות לא מתאימה של הוריו וחשיפה לסביבה שלא נכונה לו, כמו למשל ישיבת-יתר בסל קל, יכולים ליצור שיבוש הדרגתי, שבסופו של דבר יצור בעיה מהותית. עצם הזיהוי של נתונים סביבתיים אלה – הוא גם המפתח לשינוי ולשיפור מהותי של הבעיה).
בטיפולים אחרים נהוג (גם אם לא בכל מקום) לקבל בכי והתנגדות של התינוק כחלק מהתהליך. התפיסה שלנו היא שתינוק שבוכה בעת הטיפול נמצא במצוקה, ולכן לא יהיה פנוי ללמידה הדרושה לו. אנו מאמינים שצריך להבין את הרקע לבכי, לתת לו מענה הולם (בצורה משחקית או אחרת), ורק אז תתאפשר למידה.
אנו מאמינים שאין "תינוק עם בעיה" אלא רק תינוק ש"לא למד" את מה שהיה עליו "ללמוד" בשלב ההתפתחותי המסוים. תהליך טיפולי יתחיל באבחון ולאחריו במידת הצורך – המשך במסגרת של שיעורים פרטיים בהתאם להמלצת האבחון.
מהו אבחון ב"צעד ראשון"?
אבחון על פי שיטת "צעד ראשון" הוא קודם כל מפגש עם ההורה והילד וצפייה בצורת ההתנהלות של הילד במרחב. האבחון מתחיל בתשאול נרחב שבו נשאלים פרטים על תהליך ההיריון, הלידה ושלבי ההתפתחות של הילד מרגע הלידה ואילך.
בעת הצפייה בילד נתבונן באינטראקציות שלו עם ההורה, והסביבה ובהדרגה ניצור מערכת של גירויים מובנים, שמאפשרת לראות כיצד הילד מגיב ומהן יכולותיו. בתוך כך, תיבדק מידת ההתאמה בין גילו הביולוגי של לבין השלב ההתפתחותי הנראה לעין.
חשוב להדגיש כי הפרמטרים האבחוניים ב"שיטת צעד ראשון" עוסקים לא רק ברמה המוטורית אלא גם ברמה החושית (סנסורית). כלומר, במקביל להתבוננות בתנועה, יבדקו גם תפקודי מערכת החושים. למשל, בעת האבחון נבדוק עד כמה המערכת החושית למדה לזהות סוגים שונים של מגע, זאת מתוך הבנה שבכדי שהמוח יוכל ליצור תמונה גופנית- פנימית, עליו להפנים את חווית הגוף תוך חיבור למערכת חישה עמוקה. (במלים אחרות: כדי שהתינוק יוכל להפעיל את רגליו, לתאם ביניהן ולזוז... עליו "לדעת" שיש לו רגליים. וכדי שהמוח "יכיר" את הרגליים - התינוק זקוק לתחושת המגע בהן. הקשר בין חושים לבין תנועה הוא חלק מההבנה האבחונית בשיטת "צעד ראשון").
בדיקות נוספות בעת האבחון: טונוס השרירים של התינוק; מערכת התחושה הטקטילית (המעודנת); האם התינוק נמצא בחוסר או בעודף במערכות השונות; האם מערכת העצבים שקטה או מעוררת מדי ועוד.
האבחון בצעד ראשון מציע "התאמה אישית" לכל תינוק: אנו מאמינים כי מה שנראה כ"בעיה אופיינית", כמו תינוק "שלא מרים את הראש" – הוא למעשה סיפור אישי לחלוטין, הכולל מרכיבים שאופייניים רק לתינוק הזה, ולא לתינוק אחר שגם הוא "לא מרים את הראש".
האבחון מתבסס על פיתוח של שיטת פלדנקרייז. עיקרו - אינטגרציה ייחודית ל"צעד ראשון" בהבנת הקשר בין המערכת המוטורית, תפקודי השלד והשרירים, מערכת החושים והסביבה האנושית והפיזית של התינוק. מתוך הבנות אילו, האבחון ב"צעד ראשון" מציע תמונה ברורה ואישית גם לאפשרות הטיפול בבעיה.
מה יקרה בעקבות האבחון?
המלצה להשתתפות בסדנאות "צעד ראשון": יש ילדים שהאבחון מראה כי הם זקוקים להמשך עבודה בתחום ההתפתחותי, אך זו יכולה להתקיים במסגרת קבוצתית, ולעתים מסגרת זו עדיפה להם
המלצה להשתתפות בשיעור פרטי. אין צורך בהמשך טיפול או מעקב.
מהו שיעור פרטי של "צעד ראשון"?
שיעור פרטי הוא מפגש אינדיווידואלי בין ההורים, התינוק והמדריך. המפגש הוא מפגש לימודי ומכאן שמו. לא פעם הורים מגיעים ומבקשים "לטפל בבעיה של הילד". בתפיסה שלנו, טיפול הוא ניסיון "לתקן את הקילקול", ואילו שיעור יוצא מנקודת הנחה שהתינוק לא למד - ולכן ניתן להציע לו סביבה וגירויים שיעזרו לו ללמוד או לשחזר למידה התפתחותית קודמת.
שיעור בשיטת "צעד ראשון" מתקיים במסגרת חמה, נעימה ומשחררת עבור ההורה ובעיקר עבור הילד. לתפיסתנו – כאשר תינוק אינו נינוח (בוכה למשל), אין לו אפשרות ללמידה. המטרה אם כך, היא שהשיעור יהיה תהליך מהנה, רובו באמצעות משחק, במצב שמאפשר תנאי למידה מיטביים ולא תוך כדי בכי. בשיעור ניתן תהליך עבודה מפורט ואישי, שאותו חשוב לתרגל גם בבית.
האם השיטה נותנת מענה גם לבעיות מולדות?
שיטת "צעד ראשון" מציעה טיפול משלים לבעיות אורגניות, שמשפר תפקודים ומעניק לתינוק הזדמנות לאורח חיים בריא ככל האפשר. חשוב לדעת שעל פי גישת "צעד ראשון" – נדרש אבחון לבדיקה האם מדובר אכן בבעיה אורגנית-מולדת. להערכתנו, לא פעם בעיה שנראית בעלת מקור אורגני היא למעשה בעיה אחרת, שקשורה ללמידה לא נכונה של המערכת.
אם אכן מדובר על בעיה אורגנית, המטרה שלנו היא להפעיל את מקסימום היכולת של הילד בתוך המגבלה המולדת. כלומר, אם מדובר על יכולת של 40% תפקוד אפשרי – נרצה ליצור מצב שבו 100% מתוך אותם 40% יתפקדו. בנוסף, אנו נשענים על הידע שקובע כי המוח יוצר "קיצורי דרך" כאשר קיימת בעיה – ולא פעם, בתיעול נכון של המערכת, ובעבודה רוחבית, ניתן ליצור תפקוד יחסית יעיל למרות הפגיעה במערכת העצבים, באמצעות "מעקף".
האם השיטה פועלת רק בישראל?
השיטה הינה בינלאומית וקיימים מרכזים הפועלים על פיה גם באיטליה ובשוויץ, במרכז צעד ראשון בתל אביב מתקיימת גם תוכנית ייחודית עבור משפחות מחו"ל (בעיקר מאירופה ורוסיה) להן ילדים עם צרכים מיוחדים ותסמונות נדירות כגון אנג'למן, סטרוג וובר, פגיעות מוחיות, עיכובים על רקע תקשורתי ועוד, במרכז הם עוברים תוכנית אינטנסיבית אשר משפרת את מצבם ומדריכות בשיטת צעד ראשון נוסעות עם המשפחות להטמעת התוכניות בארץ מוצאם. הצוות אשר עובד עם משפחות אלו הינו בוגר מכללת צעד ראשון, המכללה הכשירה בארץ למעלה מ-700 מדריכים. למרכז מגיעים בכל חודש מאות תינוקות והוריהם לסדנאות ליווי התפתחותי.
