בית המשפט העליון: הוצאה על שמירה על ילדים - מוכרת

אם הכנסת לא תשנה את החוק, והאוצר לא יטרפד, המדינה תכיר בהוצאות שמירה על ילדים מ-1 בינואר 2010 כהוצאה מוכרת בייצור הכנסה עיסקית.

כך עולה מפסק הדין של בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים, שדחה ביום ה', 30 באפריל 2009, את ערעורה של רשות המסים על פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א. מפסק הדין של בית המשפט העליון עולה עוד, כי רק העותרת תזכה להכרה רטרואקטיבית בהוצאותיה.

ביהמ"ש העליון נתן בכך גושפנקא סופית להחלטת בית המשפט המחוזי, זה האחרון טען כי התשלום לשמרטף ניתן עבור השגחה, ולכן ההוצאה דינה שתוכר, שכן היא מהווה חלק עקרוני בייצור ההכנסה. פס"ד זה קבע כי יש להכיר בהוצאות הגידול בילדים כבכל הוצאה אחרת המוכרת בייצור ההכנסה העסקית. השיקול שעמד בפני בית המשפט היה לא רק עידוד כניסת נשים לשוק העבודה אלא בעיקר מיסוי ההכנסה האמיתית של הנישום.

ההוצאות שיוכרו הנן הוצאות בגין מטפלות פרטיות, גנים לפני גיל חינוך חובה, וצהרוניות. מדובר ב-הכרה של 100% הוצאות על מטפלת וב-63% הכרה בכל השאר. הסיבה להבדל היא שבהוצאות אחרות מדובר על הוצאה מעורבת, הכוללת חינוך, מזון והעשרה שניתנים לילדים במסגרות אלו – בהם המדינה אינה חייבת לשאת. מכאן ניתן להסיק שחוגי העשרה אינם הוצאה מוכרת.

ביהמ"ש העליון הותיר פתח לכנסת להחליט אחרת בעניין, כך שהחלטה זו עוד נתונה לטלטלות, אולם כל עוד הכנסת לא חוקקה חוק, מוכרות הוצאות אלו הן בעסקים והן לשכירים. בית המשפט העליון התיר למחוקק להגדיר את הכללים המנחים בדבר חילוץ חלק ההוצאה המוכר בניכוי, כנגד למי מבני הזוג לזקוף את ההוצאה הנ"ל. עד שיחליט המחוקק לגבי אופן חלוקת ההוצאות, ההנחה היא שהן תחולקנה שווה בשווה בין בני הזוג.

כשנדונה שאלת הנטל הכלכלי, שייפול על רשויות המס, טענו השופטים כי לכנסת פתרונות בתור מחוקקת. הם הגדירו זאת "לכך מצוי ארון התרופות בידי המחוקק, שאם ירצה יקבע נורמות בעניין". השופטים גם דחו את טענת רשות המס, כי הסדר נקודות הזיכוי הוא ממצה ומהווה תחליף ניכוי הוצאות ההשגחה על הילדים.

רשות המיסים טענה מצידה: "כי באווירה שאנו נמצאים היום, של קיצוצים והפחתה בגביית המיסים, על אנו מסופקים אם נוכל לעמוד בהוצאה תקציבית של מליארדי שקלים. מה גם שזה לא יסתכם רק בהוצאות מטפלת אלא בכל הוצאה פרטית אחרת כדוגמת הוצאות נסיעות."

כדי לקבל החזרים, וליהנות מההכרה בהוצאות, עצמאיים צריכים להכניס את ההוצאה להוצאות העסק (כמובן בעזרת תיעוד מתאים - חשבוניות, קבלות, ספחי תשלום לביטוח לאומי על מטפלות). שכירים יוכלו לדרוש החזרי מס – כמובן, שהכול צריך שיהיה מגובה במסמכים. כל זאת על טופס שמספרו 1304  של רשות המיסים בישראל.

מדובר כרגע בסכום שאינו עולה על 20,000 ₪ בעד הילד הראשון, 17,300 ₪ בגין הילד השני ו-14,600 ₪ בעד כל ילד נוסף.

* אין באמור לעיל כדי להוות יעוץ מיסויי ו/או תחליף ליעוץ שכזה וכל העושה בו שימוש, עושה זאת על דעת עצמו בלבד.

הכותבת, יפעת טל, היא רו"ח במקצועה, בעלת תואר שני במשפטים LL.M , עובדת כסמנכ"לית כספים בחברה ונותנת שרות מקצועי לחברות, עצמאים ושכירים במסגרת פרטית. yifatal.cpa@gmail.com