תופעות פיזיולוגיות לאחר הלידה ופתרונן

כל מה שרצית לדעת על התקופה הראשונה לאחר הלידה: משכב לידה, השינויים ברחם, כאבים, דימום, דיכאון לאחר הלידה ועוד נושאים רבים על קצה המזלג.

ב. הרחם - מתחיל לרדת למקומו הטבעי בתוך האגן הגרמי. תיתכן תחושת התכווצויות בבטן התחתונה בעיקר בזמן ההנקה. כאבים אלה אופייניים לתחילת ההנקה. יולדת בפעם הראשונה שאינה מיניקה תחוש בהתכווצויות פחות מאישה מיניקה, בייחוד אם היא כבר ילדה בעבר. הרחם חוזר למקומו תוך כשלושה שבועות.

ג. כאבים -  אם בוצע חתך חיץ ייתכנו כאבים באזור התפרים. ישנן משחות שמזרזות את ריפוי החתך. אם הכאב נמשך יותר משבוע ניתן לפנות לבית החולים. לעיתים מדובר בתפר מציק אחד, ולרוב ניתן פשוט להוציאו. גם נשים שלא עברו חתך חיץ יכולות לסבול מרגישות וכאב סמוך לפתח הנרתיק. חשוב לשמור על היגיינה ולשמור שהאזור יהיה נקי ויבש. ניתן לקחת כדורים נגד כאבים (אקמול או דקסמול גם בתקופת הנקה). גם אמבטיות חמות או קומפרסים של קוביות קרח עוזרים.

ד. דימום -  לאחר הלידה ייתכן דימום חזק מהנרתיק במשך כשבוע. הדימום עלול להתגבר בעת ההנקה. אם לאחר שבוע הדימום עדיין משמעותי, יש לפנות לרופא. בדרך כלל, לאחר כמה ימים הדימום מתמעט ומשנה את צבעו לחום ולאחר מכן לשקוף יותר. יש להשתמש בתחבושות היגייניות בכל תקופת משכב הלידה. אסור להשתמש בטמפונים העלולים לגרום לזיהום או לפטרייה במקום.

ה. מתן שתן ופעולת מעיים - פעולת המעיים הראשונה לאחר הלידה כרוכה לפעמים בחשש: האזור רגיש, התפרים, אם יש כאלה, כואבים, ואם יש טחורים הכאב גובר עוד יותר. אין סיבה לחשוש, התפרים לא ייפתחו כתוצאה מהלחץ ואין חשש שייגרם קרע. התאפקות עלולה לגרום לעצירות, שרק תגביר את הכאב. במקרה של צריבה בעת מתן שתן, יש לשטוף את המקום במים בעת מתן השתן. אם התחושה נמשכת, יש להיבדק אצל רופא.

ו. הזעות יתר -  הזעה רבה בתקופה שאחרי הלידה מעידה על פעילות תקינה של הגוף, שנפטר מעודפי הנוזלים שהצטברו בו במהלך ההריון. כל עוד שההזעה אינה מלווה בחום, התופעה נורמלית לחלוטין.

ז. בצקת - לאחר הלידה השינויים ההורמונליים יכולים לגרום לבצקות גם למי שלא סבלה ממנה בתקופת ההריון. ברוב המקרים הבצקת נעלמת מספר ימים לאחר הלידה.

ח. המשקל לאחר הלידה -  קצב החזרה למשקל שלפני ההריון תלוי כמובן במשקל שנוסף במהלך ההריון אך גם במידת ההתרחבות של הגוף. בימים שלאחר הלידה משילים בממוצע שישה ק"ג, ועוד שלושה עד ארבעה ק"ג במהלך השבועות הבאים. ההנקה מזרזת את כיווץ הרחם בחזרה לגודלו המקורי ובכך מסתייעת הפחתת המשקל. מצד שני, יישאר עודף קל של משקל בשדיים. חשוב לשמור על תזונה נכונה (לא לעשות דיאטה רצחנית) עד תום תקופת ההנקה.

ט. חששות מעזיבת בית החולים – תחושות אושר מעורבות עם פחד להביא את התינוק הביתה בפעם הראשונה. הטיפול המלא עובר לאם ולאב הטריים. צריך להחזיק, לרחוץ, לחתל, ולהאכיל אותו בלי עזרה של ידיים מיומנות. אך לרוב ניתן לבקש עזרה מהורים, מחברים או מאחות טיפת חלב. ברוב בתי החולים ניתן להשתתף בהדרכת הנקה והדרכת טיפול בתינוק במהלך השהייה וכך ללמוד את הדברים הבסיסיים לפני משתחררים הביתה עם התינוק.

י. דיכדוך ודיכאון לאחר לידה - מצב רוח ירוד מייד לאחר הלידה, המאופיין בעצבות, שכיחות גבוהה  של דמעות או התקפי בכי ותלותיות חזקה. נשים רבות מדווחות על התמודדות עם קשיים רגשיים וחשיבתיים (קוגניטיביים), אשר יכולים להתפתח כבר ביום השלישי או הרביעי לאחר הלידה ולהימשך מספר ימים. תגובות אלו  מיוחסות לשינויים ההורמונליים המתרחשים בעקבות הלידה, כולל ראשית ההנקה וזרימת החלב, מצב הדחק הקשור באירוע הלידה, והמודעות של האם לאחריות הרבה הכרוכה בתפקיד האימהות, שעמו היא אמורה להתחיל להתמודד. רוב הנשים סובלות מהסוג הקל ביותר - ה"בלוז" – דכדוך - ויכולות להתאושש בכוחות עצמן, ובעזרת מערכות תמיכה הקיימות בסביבתן.

מומלץ לנסות לחזור בהדרגה לאורח חיים רגיל, אם כי תמיד הוא יהיה שונה מזה של תקופת טרום האימהות. כדאי לצאת מהבית עם התינוק, ולעיתים גם בלעדיו. גם שמירת קשר עם חברים וקרובים חשובה,  וניתן לשתף אותם הרגעים הקשים ולשאוב מהם עידוד ותמיכה. כל אישה צריכה לבדוק מה משפר את הרגשתה: קבוצות תמיכה לאמהות טריות, התעמלות, תזונה, יציאה מהבית או חזרה לעבודה, ובהתאם לכך לבנות סדר עדיפויות שיאפשר הגשמת מטרות אישיות. אבל כדאי להיות ריאלית בהצבת המטרות, ולקבל בהבנה גם אילוצים ותסכולים בדרך אל  המטרה.