ילדים וחדרי כושר

נשאלת השאלה, האם אימוני חדר כושר הם פעילות המתאימה לילדים, והאם הפעילות הזו מספקת את צרכיו של הילד מבחינת המשתנים הגופניים, המוטוריים והחברתיים ואף תורמת להתפתחות האופטימלית שלו בכל התחומים הללו. התשובה היא חד משמעית לא!

מספר נקודות מצביעות  נגד הפעלת ילדים בחדר כושר:

• מבחינה גופנית המכשירים  בחדר הכושר פועלים באופן כמעט בלעדי על מערכות  השרירים בתבניות תנועה  אנליטיות. בחיי היום-יום איננו משתמשים ברוב התנועות שאנו מתרגלים בעזרת המכשירים בחדר הכושר. 
• תנועה אנליטית, בניגוד לתנועה שלמה,  היא תנועה שמתבצעת מסביב למפרק אחד, תוך שהיא מנטרלת את התפקוד של הגוף בשלמותו. אין כל אפשרות ללמד "שימוש נכון של הגוף" על בסיס תירגול פעולות אנליטיות.
• אם המבוגרים נוטים לדאוג בעניין  ההיבט האסתטי; פיתוח וניפוח שרירים, צרכיהם של הילדים שונים לחלוטין.

בעולם הכושר הגופני יש "חידוש" חברות המייצרות מיכשור לכושר גופני מתחילות  להפיץ ציוד מוקטן להפעלת ילדים. כאילו שבגודל מסתכם ההבדל בין מבוגר לבין ילד. הילדים, כדרכם, מעריצים את מה שהוריהם עושים ומה קל יותר מאשר לספק להם בדיוק את אותם המכשירים במהדורה מוקטנת – שימוש ציני למטרות רווח.

אין בעיני ספק, שכוח הוא אחד המשתנים החשובים לפיתוח אצל ילדים. היכולת לבצע בהצלחה ביצועים גופניים מהפשוטים למורכבים ביותר תלויים במידה מסוימת בכוח. ילדים חזקים יותר מתפקדים תנועתית טוב יותר.

הם רצים מהר יותר, קופצים רחוק יותר, זורקים רחוק יותר ויכולים להניע את גופם  בקלות רבה יותר. מיותר לציין, כי יש לכך השלכות גם על הדימוי הגופני ועל הביטחון העצמי של הילד.

קטגורית,  אסור לילדים להשתמש בציוד כוח למבוגרים, גם אם הוא הותאם לגודל של הילדים. אני חוזר ומציין, רוב מכשירי הכושר מבוססים על הפעלה גופנית בצורה אנליטית (קבוצות שרירים מבודדות). שיטת התירגול לילדים צריכה להתבסס על תנועתיות שימושית הכוללת את התיפקוד של הגוף כולו. באולמות  ההתעמלות קיימות מספיק אפשרויות כדי לפתח כוח, תוך שמירה על עקרונות של פעילות גופנית נכונה ובריאה.

חשוב מאוד לנצל את שנות ההתפתחות של הילד כדי לפתח את המרכיבים המוטוריים, היציבתיים, חשוב להיות בכושר כדי שהכושר יוכל לפתור בעיות בשטח במינימום זמן, מינימום הוצאת אנרגיה במקסימום יעילות. יש לפתח יצירתיות תנועתית, זריזות, קואורדינציה  ועוד.  מיומנויות אלו מקדמות אותו גם במישור הקוגניטיבי והחברתי.

ילדים שעוסקים בפעילות גופנית רלוונטית מקבלים את הכלים הדרושים כדי לבצע כל פעילות בצורה נכונה מבלי להינזק גופנית. כל המשתנים הגופניים, מוטוריים וביומכניים כגון  הערכת מרחק, התמצאות במרחב, שיווי משקל, ויסות כוח וכו' דורשים תרגול מתמיד כדי שהאדם יוכל לפתור את המשימות המוטוריות של חיי היום יום.

אין תחליף להפעלה גופנית נכונה בתהליך הכנת הילד לחיים פעילים יותר ובטוחים יותר; כאזרח כחייל וכנהג, (בנושא תאונות הדרכים  יש לי השגות מבוססות ומרחיקות לכת).

לסיכום, חדר הכושר "גוזל" מהילד היבטים חשובים אלה ו"מקבע" אותו, תרתי משמע, בתנועה מיותרת (לעיתים, אף מזיקה) מבוזבזת ומבזבזת (זמן וכסף).

ד"ר אלברטו איילון, שנים רבות ראש היחידה לביומכניקה במכללה לחינוך  גופני במכון וינגייט, מאמן כושר גופני של נבחרות לאומיות, קבוצות ספורט וספורטאי צמרת מכל התחומים. ד"ר  איילון  עובד בהפעלה  גופנית  לילדים כ-40  שנה  ופיתח את השיטה כסינטזה של מטען מדעי-מקצועי וראייה חינוכית מקיפה. השיטה מיושמת בהצלחה מרבית  בעבודה עם אוכלוסיות רגילות    ואוכלוסיות   מיוחדות  (נכים, ילדים  עם  ליקויים  מוטורים  או יציבתיים, ילדים  עם בעיות ריגשיות וחברתיות ועוד).