להישקל בשביל שניים

כתבה פרסומית

מאת: אראלה טהרלב בן–שחר

מה לא עושות האמהות של ימינו כדי לגדל ילדים רזים ובריאים? הן מציבות את הגבול של ממתק אחד ביום, אוספות מתכונים לחטיפים בריאים, מכינות קופסה עם תפוחים וקלמנטינות לפני כל יציאה לגינה הציבורית. אחרי הכל, כולנו, והאמהות שבינינו בפרט, כבר הפנימו את העובדה שמוטב לגדול עם הרגלי אכילה טובים מאשר להתאמץ לשנות אותם אחר כך. אבל מתברר שהיכולת שלנו להשפיע על הנטייה של ילדינו להשמנה לאורך כל החיים מתחילה עוד לפני גיל הגינה הציבורית והמזון המהיר. אפילו עוד לפני שלב ההנקה. ממחקרים בתחום הקרוי "אפיגנטיקה" עולה שאת משפיעה על דפוס ההשמנה של ילדייך עוד בזמן שהם ברחם, בתהליך שנהוג לכנות בשם"«תכנות גנטי". אל תביני לא נכון. את לא יכולה להשפיע על השאלה אילו מהגנים שלך ושל בן זוגך יירשו ילדיכם. אלה נקבעים ברגע המפגש של הביצית והזרע ואינכם יכולים לקבוע מה יהיה ה–DNA של ילדיכם, אבל לתזונה בתקופת ההיריון יש השפעה על הביטוי של הגנים, וביכולתה "להדליק" או "לכבות»" גנים מסוימים. 

אמהות צמו, בנים שמנו

"בשנים האחרונות", מספרת ד"ר רות בירק, חוקרת בתחום התזונה הגנטית, "הולכים ומצטברים מחקרים המצביעים על כך שתזונת האם בתקופת ההיריון יכולה לשנות את ביטוי (תרגום) ה–DNA של העובר, תופעה שנהוג לכנות כ'תכנות תזונתי' או 'אפיגנטיקה'.

"אחד מהמחקרים הראשונים בתחום היה על אנשים שנולדו במלחמת העולם השנייה (בשנים 1944–1945) לאמהות הולנדיות שחוו רעב בזמן ההיריון. התברר שתינוקות אלה היו בעלי סיכון גבוה יותר להשמנה ולמחלות הקשורות בה, כמו מחלות לב וסוכרת, בחייהם הבוגרים, בהשוואה לאלה שאמהותיהם לא היו במצב של רעב בתקופת ההיריון. כפי הנראה, הרעב של האם בתקופת ההיריון גרם לכך שהעובר 'תוכנת' להתמודד עם מצב של מחסור ולשמר אנרגיה ביעילות, עובדה שגופו לא הצליח 'לשכוח' גם, ובמיוחד, כשגדל בסביבה שיש בה שפע, וגרמה בסופו של דבר להשמנה ולמחלות כרוניות".
אמהות טחנו, בנים שמנו

אם הקריאה בכתבה עד כה העלתה בכם את הרצון להמליץ לכל אישה הרה לאכול הרבה כדי ללדת עובר שבע, מיהרתם להסיק את המסקנות הלא נכונות. "תהליך התכנות התזונתי, המהווה רק את אחד מהמנגנונים המשפיעים על הנטייה של העובר להשמנה, מתרחש לא רק בזמן מחסור אלא גם בזמן עודף", מסבירה ד"ר בירק. "מחקרים אחרונים בתחום מראים שהשמנת יתר של האם ההרה, כמו גם הרעבה, יכולות לגרום לעובר להיוולד עם קצב חילוף חומרים נמוך, נטייה לאגור שומן ברקמת השומן ועוד אפיונים מטבוליים, שגורמים לסיכון מוגבר שלו להעלות במשקל ולפתח מחלות נלוות בשלבים מאוחרים יותר של החיים".

אז מתברר שהביטוי "את צריכה לאכול בשביל שניים" עדיין שריר וקיים, רק שגרסתו הנוכחית היא: את צריכה לשמור על משקל תקין בהיריון בשביל שניים - לעכשיו ולעתיד לבוא.

כמה את באמת צריכה להוסיף למשקלך?
טבלאות המשקל הרצוי לנשים הרות נלקחו אמנם מהקשרים אחרים, אבל עם זאת ניתן להשתמש בהן כהמלצות תקפות גם בהקשר האפיגנטי. אז מהי עלייה מופרזת במשקל ומהי עלייה קטנה מדי?

שלי משל, דיאטנית קלינית, מתמחה בתזונת נשים והיריון, עונה:
אישה עם BMI תקין:  8–12 ק"ג
אישה עם BMI פחות מ–19 (תת משקל): 12–19 ק"ג
אישה עם BMI התחלתי גבוה: עד 8 ק"ג