הנקה - צד אחד או שניים – זו השאלה!

האם צריך לתת לתינוק לינוק משד אחד בכל הנקה, או לתת לו גם את הצד השני
מאת רוני טל
|
הדפס
|
שמור

מזל טוב!!! נולד לך תינוק! החלטת שאת רוצה להיניק את תינוקך... אבל מסביב את מקבלת כל כך הרבה עיצות, מכל כך הרבה גורמים, וכל כך קשה להחליט מה מתאים לך ולתינוקך ואילו עיצות כדאי לדחות על הסף.... אחת השאלות שחוזרות על עצמן שוב ושוב בפורום הנקה ובפגישות שלי עם אמהות היא – האם צריך לתת לתינוק לינוק משד אחד בכל הנקה, או לתת לו גם את הצד השני? זו אכן שאלה מצויינת וחשובה! הנה סקירה היסטורית של הנושא והמסקנות בסופה.

צילום: מאיה אהרוני

איך הכל התחיל?

במהלך השנים השתנו מאוד ההמלצות לגבי הנקה - לפני אלפי שנים לא היו חוקים. תינוקות היו יונקים לפי דרישתם, מאיזה צד שהם רצו ולפי האינטואיציה של אמם. כשהתינוק בכה או לא היה מרוצה, הוא היה עובר לשד השני או מפסיק לפי רצונו. במאה השנים האחרונות עברנו לאט לאט לתרבות של בקבוקים, כמויות, ומספרים. כך גם על האכלת תינוקות והנקתם התחילו לשים כל מיני חוקים ותנאים.

 

5 דקות מכל צד ותו לא!

בעבר המליצו לתת כל צד למשך 5 דקות או 10 דקות, וגם אם התינוק עדיין ינק באופן פעיל היו מנתקים אותו ומעבירים לאחר שעבר הזמן.... תינוקות אלו היו סובלים מכאבי בטן וגזים רבים, ולא תמיד קיבלו מספיק חלב. לאחר מכן גילו במחקרים כי הרכב החלב משתנה במהלך ההנקה, וכי ככל שהשד מתרוקן יותר כך עולים אחוזי השומן שבו ויורדים אחוזי החלבון והסוכרים (=לקטוז), והסיקו כי כאשר מנתקים את התינוק מוקדם מידי הוא לא מצליח לרוקן את השד ולהגיע לשכבות החלב של סוף ההנקה. לאחר שזה התגלה, השתנו ההנחיות שקיבלו אמהות מיניקות...

  

צד אחד בלבד בכל הנקה ויהי מה!
כעת החלו להמליץ לאמהות להיניק את התינוקות שלהם רק מצד אחד בכל הנקה, כדי שיגיעו לחלב השמן של הסוף. תינוקות שרצו לעבור לאחר מכן גם לשד השני לא קיבלו זאת - הם הוחזרו שוב ושוב לאותו הצד, ויצא שהיו הרבה תינוקות שפשוט לא עלו טוב במשקל כי הם לא קיבלו את הכמות שהם צריכים (אותה כמות שהיו יכולים לקבל לו נתנו להם לינוק גם מהשד השני).


והיום? – התינוק מוביל!

היום ישנה מגמה של חזרה למקורות... לאחר תלאות ומחקרים רבים, מצאו שבעצם, כל תינוק וכל אמא הם קצת אחרים! מה שמתאים לתינוק אחד, לא בהכרח יתאים לשני. ולכן צריך קודם כל לאפשר לתינוק לינוק לפי דרישתו, ולא להציב לו תנאים ושעות ודקות מסויימות. יש תינוקות שצריכים לינוק לעתים יותר תכופות, ואחרים פחות. יש תינוקות שצריכים לינוק 5 דקות, ותינוקות שצריכים חצי שעה.... מה שהיום ממליצים לעשות זה להתחיל את ההנקה מהשד הראשון ולתת לתינוק לסיים אותו בעצמו, בלי לספור לו דקות או זמנים. כשהתינוק מסיים את הראשון (כלומר מתנתק בעצמו, או נרדם, או מאט מאוד את הקצב וכבר לא יונק ביעילות) אפשר להציע לו לעשות גרעפס, להחליף חיתול אם צריך (וזה גם מעורר את התינוק מעט), ולאחר מכן להציע לו את השד השני. אם התינוק מעוניין בו, הוא יינק. אם אינו רוצה, זכותו! הוא לא חייב, והוא יכול לינוק ממנו בפעם הבאה.

 

המפתח כאן הוא – תנו לתינוק להוביל את ההנקה ופעלו לפי איתותיו. תינוק שמסיים צד אחד ומציעים לו את השני, יקבל את ההזדמנות לקחת או לא לקחת לפי בחירתו, ויווסת כך את הכמויות שהוא זקוק להם. אם מגבילים מס' דקות על כל שד, או מתקבעים רק על שד אחד בכל הנקה למרות איתותי התינוק שמראים לנו אחרת, זה עלול לפגוע בגדילתו והתפתחותו של התינוק ובהתנהגותו, ולגרום לו לסבל מיותר. 

 

מצבים מיוחדים

ישנם מצבים מסויימים בהם ניהול הנקה נורמלי כמו שמתואר בכתבה הזו אינו מספיק וצריך לשנות משהו. למשל, לאמהות הסובלות מייצור עודף של חלב, ממליצים לעתים להגביל את ההנקה לשד אחד בלבד בכל האכלה או למשך מס' שעות מסויים. המלצה דומה נותנים לעתים כאשר התינוק סובל מריפלוקס. בכל מקרה בו את מרגישה שניהול ההנקה שלך לא מסתדר, או שהתינוק שלך סובל ומתפתל או איננו עולה במשקל למרות שאת מגיבה לאיתותיו ונענית להם, פני ליועצת הנקה מוסמכת בפורום הנקה או בפגישה אישית שתבחן את המצב ותעזור לך למצוא את שביל הזהב.

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה