זוגיות עם "אוברדרפט" רגשי

אחוז הגירושין הגדל בהתמדה והתופעה הכלל עולמית של זוגיות במשבר, מביאים לא אחת את העוסקים בתחום לנסות ולהניח את האצבע על הגורם המרכזי לכך. יש הטוענים כי מדובר בדור מפונק, המעדיף לסיים מערכות יחסים מאשר להשקיע, ויש הסוברים כי המתירנות המוגזמת היא שמביאה לבגידה ולזלזול במוסד הנישואין. 

אני סבורה, שהסיבה העיקרית נובעת דווקא, מליקוי מרכזי מאד בתקשורת הרגשית שלנו, היוצר מה שאני מכנה "אוברדרפט" רגשי.

תקשורת "פרקטית" לעומת תקשורת רגשית
רבות מהנשים שפגשתי מכירות היטב את סוג התקשורת אותה אני מכנה "תקשורת פרקטית". זהו סוג תקשורת המתמקד באוסף של פרטים טכניים ומשימות שבני הזוג ממלאים מדי יום: "הורדת את הזבל?", "אספת את הילדים?", "אל תשכחי לגהץ לי", "תאספי את הילדים מהחוג" וכן הלאה.

במילים אחרות, נוצר מצב בו שני אנשים בוגרים, שהחליטו לחלוק את חייהם, מוותרים על תקשורת זוגית במובן הרגשי שלה ובוחרים לצמצם את הקשר ביניהם להיבט הפרקטי בלבד. התוצאה כמובן לא מאחרת להגיע, ומתבטאת בריחוק וניכור, עד למצב בו בני הזוג הופכים לשני זרים, המנהלים אמנם בית משותף, אבל ללא כל חוויה של שותפות אמיתית.

איך נכנסים ל"אוברדרפט" רגשי?

איך זה יכול להיות? איך יתכן שכל כך הרבה זוגות בוחרים להסתפק בפירורים רגשיים ולוותר על זוגיות אינטימית? והרי, הסיבה העמוקה בעבורה בני הזוג נקשרו מלכתחילה, היא הכמיהה לשותפות אמת, למישהו לחלוק איתו רגשות, אכזבות, כאבים וחלומות. מישהו שבפניו אין צורך להעמיד פנים וניתן להסיר את כל המסכות...

איך באמת זה קורה? תקשורת זוגית בדומה לחשבון בנק משותף, גם היא מתבססת על "הפקדות" לעומת "משיכות", וכאשר עסוקים רק ב"משיכה", כלומר- רק בתקשורת פרקטית וטכנית ולא דואגים לאזן את החשבון ב"הפקדה" רגשית, מגיעים למצב בו הזוגיות אינה משמשת מפלט בטוח, אלא זירה נוספת להתגוששות ו"לפשיטת רגל" זוגית.

לצערי במרבית המקרים, כשאני שואלת מתאמנת, האם היא יודעת מה עובר על בן זוגה במובן הרגשי, אילו "צלקות" הוא סוחב עמו מהעבר, מהם החלומות הכמוסים שלו ומה מסב לו אושר, אני מקבלת את התשובות הבאות: "את יודעת כמה פעמים ניסיתי לדבר איתו ולא הצלחתי?! לא רק שהוא סגור ומופנם, כשאנחנו כבר מצליחים לתקשר, הוא מלא ביקורת. אז ויתרתי...".

האם גם אתם סובלים מתסמינים של אוברדרפט רגשי?

בחנו את עצמכם: ענו על השאלות הבאות ב"נכון" ו"לא נכון":

• בשעת דיאלוג אתם פועלים באופן של מאבק כוחות סמוי.
• אתם שקועים לחלוטין בהגנה על הטענות שלכם ולא עושים מאמץ להבין את זולתכם.
• כל אחד מכם דואג לכך, שהוא יצא מורווח מהשיחה ולא כל כך מעסיק אתכם, ששניכם תצאו מורווחים מהעניין.
• בעימותים ביניכם, בדרך כלל רק אחד מכם חולק את רגשותיו והשקפותיו והשני נמנע מכך.
• בשעת שיחה, אחד הצדדים חווה איום לבטא את דעתו הגלויה, מחשש לתגובה עוינת.
• מטרת השיחה בעיני כל אחד מכם, היא לכפות את דעתו על השני.
• אינכם מחפשים אחר פתרונות משותפים ודרך הוגנת לפתרון הסכסוך.
• אינכם מקפידים לקחת אחריות על החלק שלכם ואתם מאשימים את בן הזוג.
• אינכם באמת מתעניינים זה בזה או שואלים זה את זה שאלות.
• הדיאלוג ביניכם נשמע יותר כמו מלחמה.

אם השבתם בחיוב על 7 שאלות או יותר, כנראה ש"החשבון הזוגי" שלכם בבנק הרגשות מצוי במצב של חריגת יתר, המסכנת את הזוגיות שלכם ודורשת שינוי דפוסים מיידי.

ניתן להתאמן על שינוי דפוסים, הרחבת היכולת לדיאלוג הדדי ובניית השקפה חדשה המאפשרת "גם" ו"גם" בבחינת WIN/WIN, גם "למשוך" מהחשבון הזוגי וגם "להפקיד" בו, או במילים אחרות - גם לתת וגם לקבל.

שלושת התנאים לחיים ללא "אוברדרפט" רגשי
על מנת שתתקיים תקשורת זוגית מספקת ובעלת מנעד רגשי גבוה, צריכים להתקיים שלושה תנאים בסיסיים: המחויבות להקשיב האחד לשני, המחויבות להתפתחות האחד של השני והמחויבות להשקיע האחד בשני. ואין שום דרך לקיים את שלושת האינדיקאטורים הללו ללא הקשבה אמיתית, גילוי עניין הדדי ושיתוף ובמילים אחרות: ניהול דו-שיח איכותי, סובלני ואמפתי, על בסיס קבוע.

כל עוד בני הזוג עסוקים רק בהיבט הפרקטי של חייהם המשותפים ואינם משקיעים בהבנת עולמו הרגשי של בן זוגם, הם יוצרים מצב של "משיכה" זה מזה וגורמים ל"משיכת יתר" בחשבון הזוגי שלהם. הם מתמלאים תרעומת וכעס כלפי בן הזוג שלא ממלא אחר ציפיותיהם ועשויים עם הזמן אף להפוך אותו לאויב מבית.

תקשורת זוגית עם תשואה גבוהה!
דיאלוג איכותי ורגשי לעומת זאת, מבצע למעשה "הפקדות" בחשבון הזוגי, מאזן אותו ואף מאפשר "חסכון" ליום סגריר. איך יוצרים דיאלוג עם מישהו שכבר שנים שוררת ביניכם שתיקה ואף איבה? תתפלאו אולי לשמוע, אבל דיאלוג איכותי ופיתוח אינטימיות רגשית, הינן יכולות נרכשות וניתן תוך זמן קצר לשנות את המציאות במאה ושמונים מעלות.

איך תפקידו יותר מזומנים בבנק הרגשות הזוגי שלכם?
לפניכם שש "הפקדות" עיקריות, הבונות את "החשבון הזוגי" ב"בנק הרגשות" (עפ"י סטיבן קובי):
• הבנת הזולת הבנה אמיתית, תוך גילוי אמפתיה לצד השני מהווה את המפתח לכול "הפקדה". אחרי הכול, אם איננו מבינים את זולתנו כיצד נוכל לדעת האם מה שאנו עושים נחשב בעיניו "הפקדה"? ואולי בכלל הוא מפרש זאת כ"משיכה"? ברגע שנתאמץ להבין את האחר, כפי שאנו חפצים שהוא יבין אותנו, נדע להתאים את ההתנהגות שלנו בהתאם לצרכיו הרגשיים.
• תשומת לב לדברים קטנים במערכת יחסים רגשית, דווקא הדברים "הקטנים", היומיומיים, הינם החשובים באמת. גילויים של חוסר נימוס, קשיחות לב, חוסר כבוד, ביקורת ושיפוטיות, משמעם "משיכות" מה"חשבון הזוגי". עלינו לזכור, כי בתוך תוכם אנשים הם רכים ורגישים. גיל או ניסיון חיים אינם משנים זאת, גם אצל אלה שנראים קשוחים ביותר.

• עמידה במחויבויות אחת הדרכים "להפקיד צ'ק שמן" ב"חשבון הזוגי", היא לעמוד במחויבות או לקיים הבטחה. בה בשעה, שאי עמידה בכך, גורמת ל"משיכת יתר" מסוכנת. מי שטורח לטפח במערכות היחסים הרגשיות שלו הרגל של קיום הבטחות, משכיל לבנות גשרים של אמון ו"חוסן", גם במקרים של חוסר יכולת לעמוד בהבטחה.
• הבהרת ציפיות ציפיות לא ברורות, סופן להוביל תמיד לאי הבנות, לאכזבות ולאובדן האמון. היות ולכל אחד מאיתנו, רשימת ציפיות הנראות מובנות מאליהן (אך לבן הזוג כך מסתבר, הן לא), אנו "ממלכדים" את הקשר מראש ובונים את "חריגת היתר" הבאה, במו ידינו. "הפקדה" מבחינתנו ב"בנק הרגשות", מתבטאת בהבהרת הציפיות מראש, גם אם נדרש לכך אומץ רב.
• הפגנת יושר אישי כאשר אנו עומדים מאחורי ההצהרות שלנו ויש התאמה בין המילים שלנו להתנהגות בפועל, אנו מפגינים יושר אישי. התנהגות זו מהווה "הפקדה" רבת ערך ב"בנק הרגשות" הזוגי.
• התנצלות במלא הכנות בכול משיכה מהחשבון כשאנו "מושכים" מחשבוננו ב"בנק הרגשות", בין אם התכוונו לכך ובין אם לאו, עלינו להתנצל במלוא הכנות. "הפקדות" יקרות מפז נוצרות ממילים כנות כגון:

 טעיתי...

 זה לא היה יפה מצידי...

 לא נהגתי כלפיך בכבוד...

 זלזלתי בך ואני מצטער על כך מאוד...

 ביישתי אותך בפניי.........לא הייתה לי שום זכות לעשות זאת.

 אף על פי שרציתי להעביר מסר, לא הייתי צריכה לעשות זאת באופן הזה, אני מתנצלת!

הכותבת, אורנה זכאי, היא מפתחת שיטת "התבוננות" - אימון אישי נשי להעצמה ולשיפור ביטחון עצמי ואימון זוגי לשיפור התקשורת הזוגית