בדיקת מי שפיר / דיקור מי שפיר

דיקור מי שפיר הוא הבדיקה הפולשנית הנפוצה ביותר במהלך הריון. זו הבדיקה הבטוחה ביותר לגילוי תסמונת דאון. רוב הנשים חוששות מהבדיקה, בעוד שהרופאים ממליצים עליה. החשש נובע בעיקר מהסיכון המתלווה לבדיקה: סיכון של הפלה.

הדרך היחידה לאבחון או שלילה מוחלטים של תסמונת דאון היא ספירת הכרומוזומים הישירה בתאי עובר או שיליה, כדי לוודא שמספר הכרומוזומים אינו גדול או נמוך מהנורמה: 46. לשם כך יש לבצע דגימת תאים באמצעות דיקור מי שפיר (שבועות 24-16 להריון) ביופסית סיסי שליה (שבועות 14-11 להריון) או דגימת דם מחבל טבור של העובר (שבוע 20 להריון ומעלה). בדיקור שואבים מתוך שק ההריון נוזל מי השפיר ומתוכו נוטלים תאי עובר לבדיקה.

מתברר, כי המחקרים שקבעו, כי הסתברות הסטטיסיטית להפלה לאחר בדיקת מי שפיר הוא אחד לכל 200 בדיקות (חצי אחוז), הם מחקרים מיושנים המסתמכים על נתונים משנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה. שבשנתיים האחרונות התפרסמו שני מחקרים חדשים, המדברים על שכיחות הפלה של מקרה אחד לכל אלף דיקורים, וגם על מקרה אחד לכל 1,600 דיקורים. למרות המחקרים הללו, עדיין יש חשש מהבדיקה.

לדברי פרופ' ישראל מייזנר, מנהל יחידת האולטרה סאונד בביה"ח לנשים ע"ש שניידר, אין סטטיסטיקות אמיתיות היום ולכן עדיין מצטטים את המחקר מלפני 30 שנה. אבל לדבריו, הנתונים אז נאספובתקופה שבה הבדיקות נעשו בלי אולטרה סאונד ואילו היום המצב שונה לחלוטין, "כשמדברים על סיכון של 1 ל-1,600 זה כבר מתקרב לסיכון הרגיל להפלה אצל נשים שאינן עוברות דיקור. אם זה כך", אומר פרופ' מייזנר, "אז למה לא לבצע את הבדיקה לכל הנשים ולעזור להן?"

לדברי ד"ר דורון רוזן, גינקולוג בכיר, המתמחה בבדיקות הריון, החשש נובע משמרנות. "אנשים לא מעודכנים. גם מהשטח אנחנו רואים, שיש הרבה פחות מקרים של הפלה וזה תואם את מימצאי המחקרים החדשים. לדבר על הפלה אחת לכל 200 בדיקות זה טירוף מוחלט".

למי אתה ממליץ היום לעשות דיקור?
כל אשה שיש לה סיכון גבוה. החשש היום מדיקור הוא הרבה קטן ממה שחשבו. "הנשים מצביעות היום ברגליים ועושות את הבדיקה גם כשהסיכון המשוקלל מכל הבדיקות האחרות הוא 1 ל-1000. גם כשהסיכון המשוקלל הוא גבוה יותר, יש נשים שמבקשות לבצע את הבדיקה".

מה כולל הסיכון המשוקלל?
זהו בעצם שקלול של גיל היולדת (ככל שעולה גיל היולדת כך עולה השכיחות של תסמונת דאון), יחד עם תוצאות הבדיקות של שקיפות עורפית מורחבת, הכוללת גם את שכבת הנוזל בעורף וגם את עצם האף.לכך יש להוסיף גם את תוצאת סקירת מערכות מוקדמת מורחבת ובדיקות דם של השליש הראשון והשליש השני להריון.

את המחקר שמצא כי הסיכון להפלה הוא רק אחד מ-1,600 לידות הובילו חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הר סיני בארה"ב. האחראי על המחקר, ד"ר קית' אלדמן, פרופסור למיילדות ולגינקולוגיה, טוען בעקבות בדיקת סקר מעמיקה, כי הסיכון הוא אפילו קטן מ-0.1%. "למחקר החדש יש השפעה משמעותית על הדרך שבה נשים ישקלו אם לבצע את הבדיקה או לא", אומר ד"ר אדלמן.

לדברי החוקרים, המימצאים מצביעים על 0.06% סיכוי לאובדן הריון אחרי בדיקת מי שפיר. זה אומר שאשה שעוברת את הבדיקה נמצאת בסיכון של 1.1% לעבור הפלה טבעיתיותר מאשה שלא עברה את הבדיקה.

לדברי ד"ר אריה ישעיה, רופא נשים בכיר מהמרכז הרפואי דניאלי בגבעתיים, העוסק בין היתר בבדיקות מי שפיר, הדיקור הוא בדיקה פשוטה שמגלה לא רק תסמונת דאון אלא עוד תסמונות הקשורות לכרומוזומים. "משרד הבריאות ממליץ לעשות את הבדיקה מגיל 35 ומעלה, או בסיכון משוקלל של 378 ומטה. אבל אני הייתי רגוע אם כל אשה המתקרבת לגיל 30 תעשה את הבדיקה. זה לא רק תסמונת דאון, אלא עוד שורה של תסמונות לא פחות גרועות, שהבדיקה הזו עשויה לגלות. יש דברים שקשורים במין הילד. בזכר שנראה כמו נקבה, בפגמים גנטיים כאלה ואחרים, שאחר כך מלווים אותך כל החיים.

מה חלקה של תסמונת דאון במימצאים?
50% מהמקרים של גילוי בעיות במי שפיר הם באמת תסמונת דאון, אבל שאר המקרים הפתולוגיים הם בעיות אחרות, שאסור להתעלם מהן. יש היום הרבה בדיקות סקר שאפשר להגיע בהן לדיוקים טובים. אבל הן מיותרות אם עושים מי שפיר. זה עדיף על מצבי הלחץ שהאשה נכנסת אליהם בהריון, כשהיא לא יודעת אם העובר בסדר או לא, ובגלל הלחץ מופרשים אצלה חומרים, של לחץ שעוברים ישר לעובר, ועלולים להזיק לו. את הלחץ הזה אפשר להפיג על ידי בדיקת מי שפיר, שהסיכון בה קטן ביותר לעומת היתרונות".