איך מטפלים בתינוק עם טמפרמנט

טמפרמנט מוגדר כהבדלים בין אישיים (יציבים) באיכות ובעוצמת התגובות הרגשיות, או הבדלים (יציבים) בסגנון התגובה לסביבה.

בספרו של סולברג (1995) נכתב על מחקרם של Chess & Thomas, מחלוצי המחקר בתחום, אשר תיארו תשעה ממדים או מרכיבים של טמפרמנט: 

• רמת פעילות.
• קצביות – מבחינת מחזורי אכילה, שינה וכו'.
• התקרבות/נסיגה – עד כמה הילד נרתע למראה גירוי חדש.
• סתגלנות – עד כמה ההתנהגות מסוגלת להשתנות.
• סף תגובה – עד כמה הגירוי צריך להיות חזק כדי שהוא יגיב. לא משנה מהי התגובה.
• עוצמת התגובה.
• טיב המזג – נעים/לא נעים. נוטה לבכי וכו'.
• מידת הסחת הדעת.
• טווח קשב והתמדה.

הם מצאו התאמה בין ממדים שונים ועיצבו דפוסים מגדירים:
תינוקות קלים - נכנסים לשגרה, מסתגלים בקלות למצבים חדשים וכו'. 40% מהילדים.
תינוקות קשים - בוכים הרבה, חביבים פחות אל הסביבה, מגיבים לעתים ברוגז על תסכולים קלים ושאין להם זמנים קבועים של אכילה ושינה 10% מהמדגם.
תינוקות שמתחממים לאט – מה שמאפיין אותם זה קושי להתרגל למצבים חדשים, מגיבים לאט לגירויים חדשים. 15% מהילדים.
35% מהתינוקות לא ניתן לסווג לאף אחד מהסגנונות.
לדעת החוקרים, הדפוסים האלה מייצגים הבדלים מהותיים במבנה המזג בראשית התפתחותו של התינוק. עם זאת, ההתפתחות במהלך הזמן משקפת את פעולת הגומלין שבין תכונות המזג ויתר התכונות של הילד לבין ההזדמנויות, הדרישות והלחצים שבסביבה המשפחתית והחברתית שבה הילד גדל. 

הבדלי טמפרמנט

יש חשיבות רבה למידה שבה הסביבה מתאימה את עצמה לנטיות ההתחלתיות של הילד.
תינוקות נבדלים זה מזה בסוג הטמפרמנט שלהם, כאשר התינוקות הקשים מוגדרים כתינוקות שבוכים הרבה, מגיבים לעיתים ברוגז על תסכולים קלים וזמני האכילה והשינה שלהם אינם קבועים הם זקוקים לזמן ממושך כדי להכנס לתלם ולהסתגל לשגרה של שינה, ערנות ורעב. ניתן להבחין בתינוקות אלה בשלב מוקדם מאד בינקותם. אלה התינוקות שאמהותיהן פשוט אינן יכולות להניחם מזרועותיהן.

אלה התינוקות שהאמצעים לפיוסם אינם אחידים, דבר שפועל ביום מסוים לא יפעל למחרת. בכדי להרגיע אותם יש צורך באם או באב סבלניים כיוון שהם נעשים כעוסים מאד ובכיים ארוך במיוחד.

יש חשיבות רבה להתאמת הסביבה לטמפרמנט של התינוק. ד"ר סירס מגדיר את התינוקות הללו כבעלי רמת צרכים גבוהה. הם לא רגועים ודורשים מגע גופני מתמיד. פעמים רבות לא ניתן להרגיע אותם באותן דרכים שהרגיעו אותם בעבר.

הטיפול המתיש בהם עלול לגרום לעיתים לרגשות שליליים אצל האם, שמרגישה כי אינה יודעת כיצד להרגיע את תינוקה. לעתים קרובות מתעורר אצל ההורים חוסר אונים כיוון שהם מתקשים לווסת את התגובות של ילדם.

על-פי ד"ר סירס, התינוק בעל רמת הצרכים הגבוהה הינו תינוק שהטיפול בו מתיש וגוזל זמן רב, שגורם לפעמים לרגשות שליליים אצל אמו, למתח בחיי הנשואים של הוריו ולעייפות במשפחה כולה.

קיים מתאם בין מזגו של הילד לבין דפוסי השינה שלו. תינוקות בעלי רמת צרכים גבוהה ישנים כשעתיים פחות בלילה ושעה פחות ביום בהשוואה לתינוקות קלים. הסיבה לכך הינה שהם בעלי מפלס הסתגלות שונה לחיים מחוץ לרחם ומתקשים להסתגל לחיים שאחרי הלידה וכן הינם בעלי מחסום  גירויים פחות יעיל וסף תחושתי נמוך.

כדי להירדם התינוק צריך להתנתק מסביבתו החיצונית ולהפסיק להגיב לאנשים, לרעש, לאור, לשינוי טמפרטורה וכן להתנתק מאותות פנימיים של כאב, של אי נוחות ורעב. תינוקות הרגישים לגירויים מתקשים להתנתק מהגירויים הסביבתיים והדבר פוגע ביכולתם להירגע ולהירדם וביכולת לישון שינה רציפה.

התינוקות הללו מתקשים לווסת את עוצמת התחושות שלהם והינם מתקשים לעבד מסרים סביבתיים ופנימיים. זו הסיבה לכך שהם בוכים לעיתים קרובות, מתקשים בשינה ועלולים להתקשות מאד בכל מעבר, כמו כניסה ויציאה מהאמבטיה או יציאה מהבית למקום כלשהו.

חשוב לשמור עם התינוקות הרגישים הללו שלא לעבור את סף הגירוי שלהם. לדוגמא לתת להם התראה לפני שמרימים אותם, וללכת איתם לאט על הידיים ללא שינויים פתאומיים כדי שירגישו שהם מוחזקים היטב. הגירוי הטוב ביותר עבורם הינו נדנוד קל, היצמדות אל חיק האם ושמיעת קולה.

דרכי ההתמודדות
הדרכים להרגעת תינוקות בעלי רמת צרכים גבוהה הינן מתן חום רב, אהבה וביטחון, שפע של חלב בכמות ובזמן שהם רוצים, סיפוק מגע רב, כולל באמצעות מינשא (לשם בדיקה האם התינוק רגוע יותר כשהוא חש את מגע הגוף של האם או האב), מבלי לחשוש שיתרגלו להיות על הידיים, השמעת מוסיקה רגועה, ערסל בבית (במיוחד אם התינוק יכול להמשיך ולראות או לשמוע כך את הוריו), עיסוי וליטוף התינוק באופן נעים ורך, שיכול לתרום לקשר בינו לבין הוריו.

חשוב שלא להציג לו היבטים חדשים של החיים לפני שילמד להתמודד עם ההתנסויות הנוכחיות. חשוב שהאם תדאג לבקש עזרה כדי שתחוש מוכלת על-ידי הסביבה שלה ותוכל להעניק לתינוקה ולהיות רגועה ככל האפשר, כדי להקל עליו בתקופה הראשונה של חייו, שהיא הקשה ביותר עבורו. מומלץ לעטוף את כל גופו של התינוק בשמיכה כדי ליצור חיץ מגונן בינו לבין העולם ולבדוק האם הוא נרדם בקלות רבה יותר כשהוא עטוף בשמיכה, לדבר אל התינוק בקול מרגיע, לומר לו שאוהבים אותו ושהוא בטוח איתנו, לשקף את רגשותיו ולאחוז בו באהבה עד שיפסיק לבכות באופן ספונטני. גם יציאה לגינה לנשום אוויר צח מיטיבה עמו.

התכווננות גבוהה
השתתפות בקבוצת תמיכה לאמהות ותינוקות או לאמהות בלבד יכולה לעזור במידה רבה בכדי שהאם תזכה לתמיכה. תינוק עם רמת צרכים הגבוהה דורש רמת התכווננות גבוהה של ההורים אליו ובעיקר של האם אם היא המטפלת העיקרית בו. ההכלה של תינוק זה הינה קשה יותר משל תינוקות קלים וחשוב למצוא את הדרך לענות על צרכיו ולהקל עליו את הסתגלותו לעולם תוך שהאם נתמכת ונעזרת באחרים לצורך התמודדות עם תינוקה.

אני רואה את ההורות בכלל ואת האמהות בפרט כמעין ריקוד עדין של אם-ילד (ואב-ילד). ההתאמה בין טמפרמנט התינוק לטמפרמנט של הוריו יכולה להקל במקצת. חשובה מידת ההתאמה בין הטמפרמנט של הילד למידת הסבלנות של הוריו.
כאשר ההורים יהיו מסוגלים להכיל את תינוקם ולתת מענה לצרכיו, תהיה לו הסתגלות קלה יותר לעולם, והדבר יקל הן עליו והן עליהם. מאד חשוב לתת לתינוק מגע רב, להיענות לצרכיו ובכך לתת לו את ההכלה והטיפול שהוא זקוק להם.

טיפול בתינוק עם רמת צרכים גבוהה יכול להיות מאד שוחק ולכן חשוב שההורים (ובעיקר האם) ייעזרו כמה שיותר בכל מי שיכול לעזור להם ויקבלו תמיכה מקצועית באופן פרטני/קבוצתי על-פי רצונם.

הכותבת שירלי מיראכור, היא עובדת סוציאלית, מטפלת בנשים ובאמהות במעגלי החיים, מנחת קבוצות לאמהות ותומכת פרטנית לאחר לידה, מנהלת פורום אמהות אחרי לידה והורים לתינוקות תמיכה בפורטל דולה.