הפינה של לוליק 10

יש לנו ויכוח גדול מאוד על איך צריך לחנך את הילד. אני בדעה שצריך לזרום איתו.

ג' בדעה שיש ללמד את הילד לדבר בגיל 3 חודשים. כל פעם שיוצא לו לקרוא כתבה על התפתחות, ישר הוא מבצע סידרת ניסויים על אריאלי.

אריאלי התרומם על המרפקים בגיל שלושה חודשים. עד אז, חקירות שתי וערב למה לדעתי הילד לא יודע לזחול, למה הילד לא מתגלגל בגלגלונים ומתי הוא ירוץ 700 מטר ובאיזו תוצאה (והאם זה יקרה עוד השנה כי הוא ראה נעלי ספורט מאוד נחמדות בגלי, טוב, נו זו הייתי אני, אבל לא חשוב כרגע).

יש להם רוטינה קבועה. כל ערב ג' מלמד את בנו היקרהיכן נמצאים חלקי הפנים ומה שמותיהם.

האמת, שהילד יותר עסוק בלתת על אבא שלו מבט משועשע שאומר:

"אני יודע כבר הכל, אבל נחמד לראות אותך מתאמץ."

מיותר לציין, שאת הילד יותר מעניינת בוהן רגל ימין והדרכים בה ניתן לקפל אותה לכיוונים שונים.

אחד המקרים היותר מוזרים התרחשו ברכב כשחזרנו מהוריו של ג'. אני ישבתי ליד הילד מאחור, וג' נהג.

ג' - "פשושית, אני חושב שאנחנו חייבים לקחת את אריאלי לרופא"

אני - "למה? מה קרה?"

ג' - "לא, זה משהו לדעתי שלא סובל דיחוי"

אני - (כבר בהיסטריה קלה) "מה כבר קרה?"

ג' - "אני כבר שבוע נסה ללמד אותו מה זה אף, והוא עדיין לא יודע לומר לי איפה זה"

טוב. אחרי שהתגברתי על ההלם הראשוני, ניסיתי להסביר לו שעוד מוקדם מדי ללמד את הילד איפה אף,

ובכלל מה הוא מבלבל לילד את המוח. המשכנו לנסוע והרוח נכנסה פנימה והעיפה את הוילון.

אז ניסיתי להצחיק את אריאלי.

אני - "אריאלי תראה הנה זה עף"

ג' - (מסתובב אחורה תוך כדי נסיעה וזועק) "לללללאאאאאאאאאא מה את עושה?!?!?!?"

אני - (בשוק טוטאלי) "מה קרה? מה עשיתי?"

ג' - (מנסה להצטדק) לא, אבל זה ממש מבלבל...."

אני - "תגיד לי אתה השתגעת לגמרי?"

ג' - "את לא מבינה, אני כבר שבוע מנסה ללמד אותו מה זה אף, ואת אומרת לו שהוילון הזה עף??"

והקטע הכי הכי מוזר... שכששואלים את אריאלי איפה אף? הוא באמת מצביע עליו!!

ויודע גם להצביע איפה הפה. מה שגורם לי לתהות, האם באמת ג' הצליח בשיטת הנודניק העקבית שלו, או שמא פשוט אריאלי החליט לרחם על אבא ולגאול אותו מיסוריו....