טיסה עם תינוק

אם לוקחים הכל בפרופורציות וזוכרים שטיול עם תינוק דורש את הקצב שלו, בטוח שתהנו
|
הדפס
|
שמור

 

כשהחלטנו לטוס לקנדה, לא הפנמנו לעומק שאנחנו הולכים לבלות למעלה מאחת עשרה שעות במטוס קטן עם מלא נוסעים ותינוק בן חצי שנה. וזה רק לכיוון אחד. רק כשהתקרב מועד הטיסה התחלנו לקלוט את גודל המשימה שלפנינו. ואם לא קלטנו מספיק דאג אחד החברים הטובים להעיר "מסכנים, לי הספיק לנסוע איתם 5 שעות לאילת".

 

מועד הטיסה הגיע, ואני כל הזמן קיויתי שבגלל שהטיסה בחצות, אביב בכלל יישן עוד מהבית. כמובן שלא חשבתי לרגע שכשאני מוציאה תינוק מהמיטה באמצע הלילה, מטלטלת אותו במונית, כשהוא יושב על הברכיים שלי ומסוקרן מזוית הראייה החדשה שלו, אחר כך נכנסת איתו לטרמינל מלא בפרצופים חדשים הסיכוי שהוא ימשיך לישון גבוהים כמעט כמו ים המלח. למזלנו, הוא היה כל כך מסוקרן מהמתרחש (וכנראה גם כל כך עייף) ונשאר שקט בכל תהליך הבידוק הבטחוני והצ'ק אין.

 

אחרי שעברנו את הביטחון, הצ'ק אין והדיוטי, מלווים בעגלת תינוק ושלושה תיקי יד (תיק העגלה הסטנדרטי, מזוודה לאביב (אוכל, צעצועים ובגדים להחלפה ליותר מאחת עשרה שעות) ותיק יד אחד לדברים הפחות חשובים (ארנק, מצלמה, דרכונים וכד') הגענו לשער העלייה למטוס שם נאלצנו להפקיד את העגלה, ולעלות למטוס כשבידיים אביב וגם שלושת התיקים.

 

מזל שתמיד אפשר לסמוך על הנוסעים הישראלים שישאירו מקום בתאים. אחרת איפה היינו שמים את כל המזוודות? אז כפי שהבנתי מהציניות הניגרת ממני, התאים שמעל למקומות שלנו כבר היו מפוצצים ובזמן שאני שומרת על אביב ניסה בעלי למצוא מקום לכל הציוד שהבאנו תוך כדי שאני מציקה לו לא לשכוח להוציא את הבקבוק כדי שנאכיל את אביב, ואולי שיוציא גם משחק או שניים, ומה לגבי הסדין לעריסה ואגב....

 

אה, ומיותר לציין שרק אחרי שבעלי מיקם את כל הציוד שלנו והתיישב סופסוף לידי, החליט אביב שהגיע הזמן לזרוק את המוצץ על הרצפה והרי ברור מאליו ששאר המוצצים נמצאים איפושהו באחד התאים של המטוס... אז ביקשתי מאחד מהדיילים שישטוף את המוצץ אך קיבלתי את התשובה המתנצלת שעדיין אין מים רותחים במטוס ונצטרך להמתין.

וכאן אני חייבת להרוס לכם את ההמשך, ולציין באושר רב, שלמרות הלוגיסטיקה המורכבת, מרגע ההמראה פתאום הכל נהיה פשוט יותר ושאר הטיסה עברה עלינו לא רע יחסית. נכון אביב בכה פה ושם, ונכון שערכתי טיולים ברחבי המטוס ועצרתי ליד כל נוסע שהביע התעניינות באביב בכדי להעביר עוד 2 דקות, אבל בגדול, באמת לא נורא. וזה הודות לטיפים שאספנו מחברים, ואני מנצלת את הטור להעביר את הטיפים לכל אלו שטסים עם תינוק בקרוב:

 

המראה ונחיתה – אחד הטיפים היותר טובים שקיבלנו היה לתת לאביב לאכול בהמראה ובנחיתה.

1. זה מונע לחץ באוזניים של התינוק

2. זה מרדים אותם

 

הודות לטריק המצויין הזה, והודות לשעת הלילה המאוחרת והעייפות המצטברת של אביב, עשר דקות אחרי ההמראה הוא כבר ישן. וברגע שהרכיבו לנו את העריסה (הטיפ הבא) העברנו אותו לעריסה למספר שעות!

העריסה – הטיפ הכי חשוב שאני יכולה לתת להורים שטסים עם תינוק בן פחות מתשעה חודשים זה לבקש עריסה. אביב ישן חלק גדול מהטיסה בעריסה, וכשהוא היה ער עלינו, שימשה העריסה כמקום אחסון לכל הצעצועים שלו.

 

חשוב לא פחות להקנות לעריסה אווירה ביתית. אנחנו הבאנו איתנו סדין ושמיכה ואחרי שהיצענו לו את העריסה באווירה ביתית הוספנו על העריסה את הקשת פעילות שאביב הכי אוהב. כל מי שעבר לידנו ושמע את אביב צוחק בהנאה תוך כדי שהוא משחק בצעצוע האהוב עליו, הסתכל וחייך.

 

החיסרון העיקרי של העריסה (אם חיפשתם שלמות אתם עדיין לא מוכנים להיות הורים) הוא בכך שהיא תופסת מלא מקום, ותהיו ערוכים לכך שמי שיושב במושב הפנימי חייב לבצע תרגילי אקרובטיקה מרשימים כשהוא צריך לשירותים.

 

אוכל – חשוב מאד להביא איתכם את כל מה שהתינוק צריך לאכול במהלך הטיסה. ויותר מזה, תגזימו בכמויות כי לעולם אינכם יודעים האם הטיסה תצא בזמן וכמה זמן יעבור עד שתמצאו את המזוודה שלכם... אם התינוק ניזון בעיקר מבקבוקים (כמו במקרה שלנו) פשוט תביאו מלא בקבוקים ועדיף כבר מלאים במים רתוחים. הדיילת אמנם תשמח להביא לכם מים רתוחים, אבל קחו בחשבון שהם עדיין רותחים.

 

לגבי ניקיון הבקבוקים אתם חייבים לשכוח מהסטריליות אליה אתם מורגלים. מה לעשות, אין סבון במטוס ושוד ושבר – לדיילת אין מנקה בקבוקים. בלית ברירה תיאלצו להסתפק במים רותחים. ביננו, אתם טסים לחו"ל, אתם עומדים להתפשר על כל כך הרבה דברים שאליהם הורגלתם עם התינוק, אז יללה, צאו מזה ותתחילו לזרום.

 

החלפת חיתולים - חלק מתאי השירותים כוללים פינת החתלה. אם חשבתם שצפוף לכם להשתין בשירותים של המטוס, מה תגידו על החתלה? אז זהו שכאן אני ממש ממליצה לכם להתעלות על העצלנות ולהתמודד עם הצפיפות כי יהיה הרבה יותר לא נוח להחליף את כל הבגדים כי החיתול כבר לא ספג. ואני מדברת מניסיון.

 

מאחלת לכל מי שמתכנן לטוס שתהיה לכם אחלה חופשה, ואני יכולה להגיד מניסיוני שאם לוקחים הכל בפרופורציות וזוכרים שטיול עם תינוק דורש את הקצב שלו, אז אתם בטוח תהנו, ותאמינו לי אני טסתי לקנדה בחורף והצלחתי לשרוד טיסה של 11 שעות, ג'ט לג וקור של מינוס חמש מעלות ואם רק תהיה לי הזדמנות אני חוזרת על זה מחר שוב.

 

הכותבת, אורית נעים פרי היא אמא טריה לאביב התינוק. ממרום גילה, 34, היתה אורית בטוחה שגידול תינוקות זה משחק ילדים, ואם נערות בנות 18 עושות את זה, אז מה הבעיה? בטור זה מגוללת אורית את התפכחותה הכואבת והאוהבת.

תגובות הגולשים
2. מורן 30/11/2015, 07:32:30

כתוב בצורה קלילה וכיפית! תודה על העצות המועילות..מעט הורידו מהלחץ לקראת הטיסה

+ השב
 
1. טל נימצוביץ 29/04/2015, 13:28:07

נהניתי לקרוא משעשע ונכון תודה

+ השב