חבילת לידה

לפעמים יש לי תחושה שלפני שהמציאו את שילב, דוקטור בייבי ומוצצים, היה קל יותר לגדל ילדים. אולי לא היו פתרונות קסם להשתקת התינוק כגון נדנדה מזמרת או טרמפולינה רוטטת, ואולי האמבטיה היתה גיגית כביסה, ועל דפני בכלל אין מה לדבר... אבל פעם, בעידן התמימות, אמא ידעה בדיוק מה היא צריכה לרכוש עבור התינוק.

כמו כולם, גם אני עברתי את חווית הקניות של חבילת הלידה. וכמו כולם, גם אני התייעצתי עם חברות כדי לא לקנות דברים מיותרים. וכמעט כמו כולם גם עשיתי בדיקה עם אחי הגדול, מה כבר קיבלתי ממנו, ולמרות כל זאת, גם אני השארתי כמה אלפי שקלים בחנות. ו... כמעט כמו כולם, שבועיים אחרי הלידה, כבר הבנתי שגם אני נפלתי בפח ההורמונים.

בערך בחודש שביעי, כשמסביבנו כולם כבר שאלו אם בחרנו עגלה, ואם כבר סגרנו על חבילת לידה, התחלנו בעלי ואני לחרוש את החנוית השונות . לאחר מס' ביקורים בחנויות , הבנו שכל המוסיף גורע, ומביקור לביקור אנו רק מתבלבלים יותר. לכן, לאחר שהיינו סגורים על הדברים הבסיסיים (מיטה, שידת החתלה וכד') הצטיידנו בהורים (כן כן, גם שלי וגם שלו) והלכנו לעשות שופינג.

מתברר, שכאשר שזוג צעיר נכנס לחנות דברי תינוקות חמוש בשני זוגות הורים, רשום להם על המצח 'עמלה גבוהה'. אחרת איך אפשר להסביר את העובדה, שבניגוד לכל אותן הפעמים שבהן היינו בסניף והתחננו לקבל יחס מהמוכרות העסוקות, הפעם, נדבקה אלינו מוכרת כבר בכניסתנו לחנות, ובשניות המועטות שבהן עזבה אותנו לטובת הבאת הפריטים הנבחרים, ניסו את מזלן שאר המוכרות.

לאחר שהמוכרת החביבה עברה איתנו על הפריטים הבסיסיים (מיטה, שידת החתלה) היא התחילה באמנות המכירה : "בואו נתחיל ממזרון" אמרה המוכרת. "יש מספר סוגים של מזרונים. יש מזרן מספוג ירוק בעל דרגת צפיפות גבוהה, אנטיבקטריאלי ומעקב בעירה, ויש את אותו מזרן עם שני צדדים - צד קשיח לשימוש עד גיל שנה, וצד רך לשימוש מגיל שנה ואילך. נגד מוות בעריסה, אתם יודעים". "אנחנו ניקח את המזרון השני", אמרנו מייד, אך עדיין לא הבנו שזו רק ההתחלה לה לה. "ויש אותו מזרון, עם שני צדדים ועם בד נושם, ויש גם מזרון שהצד הרך שלו עשוי מלטקס ויש..." כאן כבר איבדתי אותה. בכל זאת, אומרים "לטקס" לאשה בהריון היא מיד חושקת בלביבה. לאחר שבחרנו מזרן, עברנו לכרית ההנקה. גם שם הפגינה המוכרת ידע רב, והציגה עבורנו מגוון רחב של כריות הנקה, שתאמינו או לא, חוץ מלשטוף את הבית הן עושות הכל: עיסוי לתינוק, חיזוק חגורת הכתפיים, משטח ישיבה נגד גזים ועוד. "מאמי, חברות אמרו לי שאין צורך בכרית הנקה" לחשתי לבעלי. "נראה לך?" הוא ענה "בשבילך ובשביל התינוק שלנו אני קונה את הטוב ביותר". ומייד בחר את אחת מכריות ההנקה היותר מתוחכמות (חמוד שלי, מזל שההורים משלמים).

כשהגענו למצעים ולשאר אביזרי החדר, חשבתי בליבי שכאן, סופסוף, רק הטעם משפיע. האמת, כמעט צדקתי (בכל זאת, יש מצעים מכותנה, מפלנל וכו', ויש משטח החתלה משעוונית, עם אל-זז ובלי אל-זז וכהנה וכהנה) אבל שכחתי שהטעם שלי, הוא לא בהכרח הטעם של בעלי, ובודאי לא הטעם של ההורים. אז נכון שאני האמא, ונכון שאני אמורה להחליט, אבל רבאק, אני בחודש שמיני, רוצה שהחדר של הבייבי יהיה הכי יפה בעולם, ומאד קל לבלבל אותי. וכך היה, שנייה אחרי שראיתי את המצעים המהממים שרציתי לקחת, הראה לי בעלי מצעים, שלדעתו יותר יפים, ועוד לפני שהספקתי לענות, כבר שמעתי את ההורים ברקע מנסים לשכנע אותי שיש כאן "מצעים חבל על הזמן", ו"את חייבת לבוא לראות".

לאחר שעברנו את בחירת המצעים נשארנו עם הדברים הקטנים : בגדים לתינוק, מוצצים, חיתולים וכד'. בשלב הזה אני כבר לגמרי איבדתי את זה. ההורמונים שלי הגיעו לשיאים חדשים, ומבחינתי לא משנה מה נבחר, כי גם ככה בחרנו מצעים מכוערים, וכרית הנקה מכוערת, ואפילו המיטה, לא בטוח הטעם שלי. חודש שמיני, בעלי כבר לא מתרגש, ביחד עם ההורים נבחרו שאר הפריטים והלכנו לקופה.

היום, שלושה חודשים לאחר הלידה, לאביב, בני, יש החדר הכי יפה בעולם (לדעתי, לפחות) המיטה מאד לטעמי, המצעים מקסימים, גם כרית ההנקה לא מכוערת. אבל כמו כל זוג הורים טרי, כיום אנו מבינים שנפלנו קורבן להורמונים. כרית ההנקה, אולי עוזרת בשבוע הראשון, אבל בהמשך תגלי, שאת יודעת להניק בכל מקום, ואם כבר החלטת (כמונו), שמגיע לך נוחות לאחר הלידה, אז תתמקדי בנוחות ולא בשאר הפונקציות של הכרית, לגבי עזרים כמו דפני, תגלי מהר מאד שהכי פשוט וזול זה הכי טוב (אנחנו, כמובן, קנינו דפני מהמם מבד, שמקשט יפה את חדר האמבטיה, ומשתמשים בדפני הפלסטיק הזול שרכשנו לאחר הלידה), ולגבי אביזרים כמו מוצצים, בקבוקים, חיתולים וכד' אין כמו הניסיון בשביל להחליט מה טוב עבורך ועבור התינוק. לגבי בגדים... כאן, כמו כל האמהות, אני מכורה, ולא יעזור שום דבר. נכון שכל שבוע אני מוציאה מהארון בגדים שכבר קטנים עליו, ובכל זאת, כל שבוע אני קופצת עם חברות לעוד חנות שיש בה בגדים לתינוקות. מה לעשות, חיידק השופינג הוא מחלה חשוכת מרפא.

הכותבת, אורית נעים פרי היא אמא טריה לאביב בן השלושה חודשים. ממרום גילה, 34, היתה אורית בטוחה שגידול תינוקות זה משחק ילדים, ואם נערות בנות 18 עושות את זה, אז מה הבעיה? בטור זה מגוללת אורית את התפכחותה הכואבת והאוהבת