סיפור מדהים על הקשר בין האח הגדול לעובר בבטן של אמא

"את היא קרן האור של חיי", יום אחרי יום ולילה אחרי לילה שר מייקל לאחותו כשהייתה בבטן אמו. הוא בנה קשר של אהבה עם אחותו הקטנה עוד בטרם פגש אותה. ההריון התקדם כשורה עבור קארן. כאבי הצירים הגיעו במועד. מהר מאוד הם תכפו והגיעו כל חמש דקות, כל שלוש, כל דקה. אבל סיבוכים קשים עלו במהלך הלידה וקארן מצאה את עצמה נאנקת בצירים שעות על שעות. האם יהיה צורך בניתוח קיסרי?

לבסוף, אחרי מאבק ארוך, אחותו הקטנה של מייקל נולדה. אבל מצבה היה קשה. כשצפירות האמבולנס מפלחות את חשכת הלילה, הגיעו האם ותינוקה ליחידה לטיפול נמרץ בבית החולים סנט. מרי בעיר נוקסוויל שבמדינת טנסי. הזמן לא עצר מלכת. מצבה של התינוקת הידרדר. רופא הילדים היה חייב לומר להוריה כי "יש סיכוי קלוש מאד. התכוננו לגרוע מכל".

קארן ובעלה התקשרו לבית העלמין המקומי והתעניינו בחלקת קבר. בביתם הם הכינו חדר מיוחד לתינוקת, ועתה במקום להביאה לשם הם היו צריכים לתכנן הלוויה. מייקל המשיך להפציר בהוריו לאפשר לו לראות את אחותו. "אני רוצה לשיר לה", אמר שוב ושוב. אחרי שבועיים ביחידה לטיפול נמרץ נראה היה כי ההלוויה תתקיים לפני שיסתיים השבוע. מייקל המשיך לנדנד שהוא רוצה לשיר לאחותו, אבל ילדים אינם מורשים להיכנס ליחידה לטיפול נמרץ. אבל קארן החליטה לעשות מעשה. היא החליטה לקחת לשם את מייקל, בין אם יאשרו זאת ובין אם לאו. אם לא יראה את אחותו שם, ייתכן שלא יפגוש אותה לעולם.

היא הלבישה אותו בבגד גדל-מידות, חליפה ועניבה, לבגר אותו, ושניהם פסעו לתוך היחידה. הוא נראה כמו סל כביסה מהלך. אבל האחות הראישת זיהתה אותו כילד ודרשה מיידית: "הוציאו את הילד מכאן. ילדים אינם מורשים להיכנס". האמא שבתוך קארן קמה להתנגד, והאם הנימוסית בדרך כלל, היישירה מבט אל האחות ובשפתיים קפוצות אמרה: "הוא לא עוזב לפני שהוא ישיר לאחותו".

קארן גררה את מייקל אל מיטת אחותו הקטנה. הוא הביט אל התינוקת הזעירה, שנראתה כמי שעומדת להפסיד במלחמתה נגד המוות. אחרי רגע, הוא החל לשיר. בקול של ילד בן שלוש, עם לב נקי וזך, הוא שר: "את קרן האור של חיי, קרן האור היחידה של חיי, את משמחת אותי כשהשמים אפורים..." כמעט מייד החלה התינוקת להגיב. קצב הלב שלה החל להירגע ולהתייצב "המשך לשיר, מייקל", עודדה אותו קארן ודמעות בעיניה. "אינך יודעת יקירה, כמה אני אוהב אותך. בבקשה, אל תקחו את קרן האור שלי מכאן".

בעוד מייקל שר לאחותו, התינוקת התעשתה, הנשימה המקוטעת הפכה סדירה כמו גרגור של חתול. "המשך, המשך לשיר, יקירי", אמרה קארן. "בלילה שעבר, כששכבתי לישון, חלמתי שאני מחזיק אותך בזרועותי..." האחות הקטנה של מייקל החלה להירגע ולנוח, כשהמנוחה ננסכת על כל גופה ברוגע. "המשך לשיר, מייקל".

דמעות החלו לכבוש את פניה של האחות הראשית הקשוחה. קארן זרחה. "את קרן האור של חיי, קרן האור היחידה של חיי. בבקשה, אל תקחו את קרן האור שלי מכאן ".

למחרת, פחות מ-24 שעות לאחר מכן, התינוקת התאוששה והייתה בריאה כך שניתן היה לקחת אותה הביתה.