כיצד משפיע וירוס הקורונה על האשה ההרה, על העובר ועל ההנקה - תאריך עדכון 15.3.2020
חשוב לציין 3 דברים לפני שנתחיל: 1) מדובר במחלה חדשה, המידע הרפואי מצטבר בקצב מסחרר, ויחד עם זאת המידע על הנגיף מוגבל ועוד יותר לגבי השפעותיו בהריון. 2) כיוון שכך, אחד הדברים החשובים בסקירה זו היא תאריך העדכון של הסקירה - המידע הוא נכון לאותו רגע ואעשה כל מאמץ לעדכן זאת מעת לעת, לפחות עד שהמגפה תחלוף. 3) הסקירה מבוססת על מספר מקורות שפורסמו על ידי: ACOG-SMFM (האיגודים האמריקאיים למיילדות וגניקולוגיה ורפואת האם והעובר), CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות), ROCG (האיגוד הבריטי למיילדות וגניקולוגיה).
כל כולו של המידע מבוסס על 2 מאמרים המתארים כל אחד מהם סדרה של 9 נשים מסין, כלומר סה"כ 18 נשים בהריון שחלו בקורונה בהיותן בהריון, דווחו בספרות הרפואית ומהוות את בסיס הידע שלנו בנושא.
לא נכנס כאן לאופן ההדבקה, לצורת העברה בין אדם לאדם ודרכי המניעה - יש על כך מספיק מידע בתקשורת, ברשתות החברתיות ובפרסומי משרד הבריאות וקופות החולים. כמובן, על כל אישה בהריון לקיים את כלל הנחיות משרד הבריאות כלשונן. חשוב לציין כי למעט דרכי ההעברה המוכרות - טיפתית, מגע קרוב ועוד, אין מידע האם הנגיף עובר מאדם לאדם גם דרך קיום יחסי מין.
האם המחלה חמורה יותר בקרב נשים בהריון?
ככלל, השינויים הפיזיולוגים-הורמונליים שנשים בהריון חוות גורמות לירידה בפעילות המערכת החיסונית. שינויים אלו הופכים נשים בהריון לחשופות יותר למחלות זיהומיות ולזיהומים של מערכת הנשימה בפרט. כלל זה אמור לחול גם על COVID-19 כפי שהוא בא לידי ביטוי בתחלואת שפעת שהיא חמורה יותר בהריון. מידע דומה מגיע גם מזיהומי קורונה אחרים שנמצאו בבני אדם – MERS ו-SARS, שאכן היו חמורים יותר בזמן הריון הן מבחינת חומרת התחלואה האימהית והן מבחינת השפעתן הישירה על ההריון, עם שיעור גבוה יותר של סיבוכים שונים כגון הפלות, לידות מוקדמות ועיכוב גדילה תוך רחמי.
אולם, המידע הקיים כיום בקרב נשים בהריון באופן ספציפי לגבי הקורונה הוא אחר. מידע מוגבל זה מלמד אותנו נכון לעכשיו כי חומרת התחלואה האימהית בקורונה בזמן הריון דומה, וייתכן אפילו פחותה, מזו של האוכלוסייה הכללית - כלומר, נשים בהריון אינן נדבקות יותר ואינן חולות בצורה קשה יותר, בהשוואה לנשים שאינן בהריון. ניתן, אולי, לייחס זאת לכך שהקורונה גורם למחלה קשה יותר ולתמותה בעיקר בקרב מבוגרים, מעשנים עם מחלות רקע כרוניות - כלל הקריטריונים המסוכנים הללו בד"כ לא קיימים בנשים בהריון, וייתכן כי משום כך חוות מחלה קלה יותר ומסוכנת פחות, נכון למידע הקיים כעת.
האם המחלה גורמת לסיבוכים לעובר וליילוד?
ככלל, באחד משני המחקרים אשר הזכרתי לעיל נבדקו מי השפיר, דם חבל הטבור והיילודים עצמם (אבל רק בקרב 6 יילודים), לנוכחות הנגיף ומצאו שליליים. כלומר, על פי המידע המוגבל מאוד אשר קיים נכון להיום - נגיף הקורונה אינו חוצה את השלייה ואינו עובר לעובר.
• הפלות - אין מידע אשר מלמד על כך שזיהום קורונה, בשליש הראשון או השני להריון, גורם שכיחות גבוהה יותר של להפלות או אובדני הריון
• מומים מולדים - אין מידע אשר מלמד על כך שזיהום קורונה, בשליש הראשון או השני להריון, גורם שכיחות גבוהה יותר של מומים מולדים.
• לידה מוקדמת - נשים אשר חלו בקרונה במהלך ההריון, היו בסיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת. לרוב, אין מדובר בלידה מוקדמת ספונטנית אשר נגרמה מעצם המחלה ונוכחות הנגיף, אלא לרוב מדובר בהחלטה רפואית ליילוד מוקדם על רקע היותה של האימא חולה, בכדי להקל עליה או מתוך חשש (לא מוצדק כנראה) לסיבוכי הריון.
האם צריך לשנות את מעקב ההריון בעקבות מחלת קורונה בהריון?
אין מידע מבוסס על כך, אך ייתכן ויש מקום לשקול סקירת מערכות מכוונת בקרב נשים שנדבקו בשלבים מוקדמים של ההריון ועל מעקב גדילה בקרב נשים שנדבקו בשלבים מאוחרים של ההריון.
האם המחלה משפיעה על אופן הלידה?
בעיקרון, לא אמורה להיות לכך השפעה וניתן ללדת רגיל או בניתוח קיסרי על פי שיקולים רגילים וללא קשר למחלה. במחקרים המועטים אשר פורסמו, כמעט כל הנשים החולות ילדו בניתוח קיסרי, וזאת מ - 2 סיבות: ראשית, שיעור הניתוחים הקיסרים בסין הוא גבוה מאוד מלכתחילה ושנית, היה חשש כי הנשים החולות לא יעמדו בתלאותיה של לידה רגילה והועדף עבורן ניתוח קיסרי.
האם ניתן להניק?
מתוך המחקרים הרפואיים - נוכחות הנגיף נבדקה בקרב החלב של 9 נשים שחלו בזמן הריון, ולא נמצא כי הנגיף עובר אל חלב האם. משום כך, אין מניעה מהנקה שאף יכולה להיות מקור הגנה טוב לשם אספקת נוגדנים ליילוד אשר יגנו עליו. הנקודה שמעוררת חשש בהנקה היא הקרבה בין האם ליילוד שעלולה לגרום להדבקה, יחד עם זאת החלטה להפריד בין האימא לרך הנולד היא החלטה קשה על גבול האכזרית (כך נהגו בסין למשל, אבל לא כך מומלץ באנגליה למשל) ולכן שאלת ההפרדה היא נקודה רגישה שנתונה להחלטה פרטנית בין האם הטרייה והצוות הרפואי.
במידה ונדרשת הפרדה בין האימא והילוד - ניתן לשאוב חלב (חשוב להקפיד על חיטוי טוב של משאבת החלב). במידה ולא נדרש בידוד והפרדה של האימא והיילוד – ניתן להניק, תוך נקיטת אמצעי מיגון (מסכה) והיגיינת ידיים.
על הכותב: פרופ' ערן הדר, הוא מומחה להריון בסיכון ומנהל את היחידה להריון בסיכון בבלינסון.
יש לך שאלות לפרופ' הדר? הצטרפי עכשיו לפורום המומחים של פורטל דולה למשפחה "פורום הריון ולידה - הריוניות ומומחים מדברים" בפייסבוק.
תאריך עדכון אחרון של הכתבה: 15.3.2020
