טיפול מופחת כאב בילדים

מאת: ד"ר זאב חורב

ביקור במרפאה נתפס לעתים אצל ילדים כחוויה לא נעימה. לכן, בבואו של הילד אל המרפאה חשוב ביותר לבסס מערכת אמון בינו לבין הרופא, שיבטיח שיתוף פעולה של הילד עם הרופא ובתוך כך יסייע לטפל בו בצורה הטובה ביותר, עם מינימום כאב וחוסר נוחות. בסיס זה בסופו של דבר יוביל לריפוי מהיר יותר. גישה זו גם תרגיע את חרדותיהם של ההורים, המצויים במצב של מתח הנובע ממצוקת הילדים. 

תפקידו של רופא הילדים הוא כפול: האחד הוא לטפל בילד, והשני למצוא את הדרך לתקשר עמו ולזכות באמונו. הסבר של הרופא על העומד להתרחש בבדיקה מסייע לילד להירגע ולהרגיש כי הוא חלק בתהליך ולא חפץ שעומדים לבצע עליו פעולה. לתינוק שאינו מבין את הנאמר המטרה של הסבר כזההיא כפולה: להסיח את דעתו מהבדיקה עצמה וכן ליצור קשר אמון עם התינוק שיגרום לו לשתף פעולה עם הרופא ויפחית את חרדתו. כשהילד מסוגל לשוחח, חשוב עוד יותר להסביר לו ולהקנות לו תחושת שותפות. צריך לדבר אל הילד ולא מעליו, כאילו איננו חשוב. יש לקרוא לו בשמו, ולא "חמודי", "מותק" וכדומה. כל זה תורם לילד ולבטחונו.

חוויות מכאיבות מהעבר
מחקרים הוכיחו כי לתינוקות יש זכרונות מחוויות מכאיבות. לפני 40-50 שנה מודעות בקרב רופאי הילדים לכאבים מהם סובלים תינוקות היתה נמוכה. תינוקות וילדים רכים אינם יכולים לבטא את כאבם במילים, אך מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות גילו שאפילו פגים סובלים מכאב, ומחקרים נוספים הראו, כי תינוקות וילדים חווים כאב בעוצמות דומות לאלה של המבוגרים ולא בעוצמות פחותות כפי שנחשב עד אז. כיום ידוע כי לא ניתן לבצע פעולות מכאיבות לילדים מתוך הנחה שלא כואב להם, ומכאן, שקיים צורך לטפל גם בכאב שגורמות להם הבדיקות ולא רק במחלה. גם משרד הבריאות נתן את דעתו על העניין והוציא הנחיות למזעור כאב אצל ילדים המבוססות על מחקרים שנעשו בתחום וממליצות לרופאים על שימוש באמצעים למזעור כאב כמו משחות לאלחוש והסחת הדעת בעת בדיקה כואבת.
רפואה מופחתת כאב
עם השנים והתקדמות הרפואה הופיעו בדיקות לילדים שאינן חודרניות, כגון בדיקת בילירובין לתינוקות באמצעות מכשיר הבילי-צ'ק. המכשיר מאפשר לבדוק יש צהבת ללא דקירה, אלא באמצעות נגיעה קלה של המכשיר על עור התינוק, ובכך נמנעת חוויה כואבת. בדיקה חדשנית נוספת המקלה על הכאב היא בדיקת ריווי חמצן בדם, שבעבר נעשתה באמצעות דקירת האצבע ולקיחת דם וכיום נעשית בחיבור אלקטרודה לאצבע הילד. אמצעי נוסף שאמור להפחית את הכאב של הילד הוא נתינת מי סוכר ומוצץ לפני בדיקת דם. כמו כן הרופאים משתמשים במשחת אלחוש המרדימה את האזור ממנו נלקח לילד דם. מאחר שהאלחוש לוקח כ-45 דקות, מומלץ להורים שמעוניינים באלחוש להגיע מוקדם יותר למרפאה. לחילופין, ניתן לתדרך את ההורים באשר למקום הדקירה הצפוי, וההורים ימרחו את החומר בבית לפני הגיעם עם הילד לביצוע הבדיקה. תפקיד לא פחות חשוב יש לדברים שאינם נוגעים ישירות לסוג הבדיקה המבוצעת, לדוגמא מרפאה ידידותית לילדים, עם ציורים וצבעים משמחים ועם צעצועים שבהם יוכל הילד לשחק. דברים כגון אלה יכולים לטעון את הילד ברגשות חיוביים שיקטינו את תחושת הפחד ויקלו עליו להתמודד עם החוויה.
החלק של ההורים
חרדה מפני טיפולים מכאיבים וכאב בעת טיפולים כאלה מזינים אחד השני. מאחר והכאב הוא תחושה סובייקטיבית, חרדה עלולה להחמיר את הכאב שחשים הילדים, וכאב שמורגש בעת ביקור אצל רופא יחריף את החרדה מפני הביקור הבא. ההורים יכולים לסייע לילדיהם להרגע לפני טיפול כזה ובמהלכו וכן להסיח את דעתם. מומלץ כי אפילו לפני ההגעה למרפאה ההורים יקדישו זמן להסבר לילד מה עומד לקרות ויענו על שאלות שיש לו בנוגע לביקור במרפאה. במהלך הטיפול עצמו מומלץ להורים לא לצאת מהחדר, אלא להשאר שם. אם ניתן לבצע את הטיפול או את הבדיקה כאשר הילד נמצא בזרועות ההורים, כדאי לעשות זאת משום שזה ייתן לילד תחושה של ביטחון ותמיכה, שיעזרו להתגבר על הכאב והחרדה. אמצעים נוספים להרגעת הילד ולהסחת דעתו יכולים להיות הקראת סיפורים, השמעת מוזיקה, או צעצוע אהוב שהילד יוכל להתרכז בו. הכאב של הילד יפחת ככל שדעתו תהיה מוסחת מהטיפול או הבדיקה שהוא עומד לעבור וככל שהוא יקבל יותר תמיכה וחום מהוריו במהלך הטיפול.
הכללית מטמיעה שיטות טיפול מופחתות כאב בילדים, ביניהן: בדיקת בילירובין ללא דקירה; ערכת משטח גרון לתשובה מיידית המאפשרת מתן תשובה מיידית על הימצאותו של חיידק הסטרפטוקוק בלוע הילד ומאפשר, בהתאם לתשובה, מתן טיפול אנטיביוטי מיידי, מבלי שיהיה צורך להמתין לקבלת תוצאות המעבדה; מסלול ליילוד במסגרתו יוזמנו תינוקות לאחר לידה למפגש ראשוני בשעות ייעודיות עם הצוות הרפואי, לקבלת הדרכה בהתאם לצורכי הילוד כגון: הנקה וטיפול בטבור ולהיכרות עם מגוון השירותים המוצעים להורים ולילדים; שירות 'רופא ילדים אונליין' המאפשר התייעצות עם רופא ילדים באמצעות שיחת וידאו צ'אט בשעות שבהן המרפאות סגורות; סדנאות לקידום אורח חיים בריא במגוון נושאים כגון הורות בריאה, עיסוי תינוקות ועזרה ראשונה בילדים; קווי מידע; שעת סיפור, פעילויות וחוגים שיעשירו את חווית הילד בזמן ההמתנה לרופא; אבזור המרכזים במשחקיות, עיטורים צבעוניים וידידותיים ועוד, במטרה להפוך את חווית הביקור אצל הרופא לנעימה עבור הילדים.

הכותב, ד"ר זאב חורב, הוא רכז רפואת ילדים, שירותי בריאות כללית